דף עבודה חמישי
פרק י"ט
מה לך פה אליהו?
הנושא :האם צלחה משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה פרק י"ט ?
חוקרים רבים סבורים ,כי הסיפור בפרקנו אינו המשכו של הסיפור בפרק י"ח, ולדעתם יש להפריד בין הסיפורים שבשני הפרקים אלה מכמה טענות. טענתם העיקרית: לא יתכן שלאחר הסיפור בפרק י"ח 39 -46 שהעם מכיר באלוהותו הבלעדית של ה', יסופר בהמשך- בפרק י"ט, כי אליהו מתלונן שהוא נשאר בודד במערכה נאמן לה' וכי עם ישראל חוטא באלילות (י"ט 10, 14), וה' משיב לו, כי ישמיד את רובו הגדול של העם (י"ט 18).
אולם ניתן להפריך טענה זו ולטעון כנגדה. לפי הסיפור שבפרק י"ח 39 - 46 הצליח אליהו רק ליום אחד לעורר את העם להכיר באלוהותו הבלעדית של ה', אבל אחר כך לא רק שלא הייתה לאליהו תמיכה מהשלטון לבסס את הישגו, אלא יתרה מזו, איזבל ביקשה להורגו והוא נמלט על נפשו, בתחילת פרק י"ט. לפיכך הישגו ירד לטמיון.
התרשמותו של אחאב ממעשי אליהו בהר הכרמל פסוק 1 –
התרגשותו של אחאב מודגשת על ידי שני אמצעים אמנותיים.
· כמו אנפורה -"ואת כל". הדגש על כל מה שאליהו עשה חושף את כל מה שהרשים את אחאב במיוחד רצח נביאי הבעל לכן מתמקד בפעולה זו מבין כל הפעולות האחרות שעשה אליהו על הכרמל.
· אמצעי נוסף -החזרה .פעמיים אחאב חוזר על רצח נביאי הבעל למרות היותו שולי בהר הכרמל אבל זה מה שמעניין את איזבל.
מכאן ישנו עימות בין איזבל לאליהו בפסוק 2 איזבל מבקשת את נפשו של אליהו וכדי להבהיר את כוונתה היא משתמשת בלשון שבועה, והעונש בבחינת "מידה כנגד מידה".
תגובתו של אליהו מעידה על פחד שמומחש בשלושה פעלים: ראה קם והלך. יש המפרשים שאליהו ברח על דעת עצמו ולא על פי צו אלוהים.
לדעת פרשנים אחרים תגובה זו מעלה קושי תיאולוגי:
רבי לוי בן גרשום (בר"ת: רלב"ג) (1288 – 1344) היה איש מדע, פרשן המקרא, רופא, מתמטיקאי, ומחשובי הפילוסופים היהודיים. פעל בפרובנס, חבל ארץ בדרום צרפת.
רלב"ג:" כאשר ראה הסכנה שהוא בה, לא רצה לסמוך על נס אבל קם ותכף והלך למלט את נפשו"
כיצד זה הנביא הקנאי לה' שחזה בארבעה ניסים מאבד את אמונתו בישועתו של ה'? ניצחונו היה כלא היה שוב חייו בסכנה והוא נאלץ לברוח. לפיכך במהלך ההליכה הממושכת במדבר גבר עליו ייאושו ומבקש לו למות.
אליהו בפסוק 4 "וישאל את נפשו למות .. "
אברבנאל: רבי דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל (1437 - 1508), מדינאי יהודי, פילוסוף, פרשן מקרא, ואיש כספים. מחבר פירוש אברבנאל על התורה.
אברבאנל : "שראה אליהו שה' סר מעליו ולא דיבר לו ובכלל ולזה לא ידע מה יעשה אם יברח מפני איזבל או אם ישב ויבטח באלוהיו, ולכן הלך בעצת נפשו וכפי שעלה על רוחו ולא נמשך על פי הנבואה לפי שלא באהו הרוח וזה שהלך בעצת נפשו..."
לדעתו לא אלוהים יזם את העימות ולא הוא ציווה על אליהו בעת שערך את הניסיון בהר הכרמל אלא הוא שמע את תפילתו ולכן מילא את בקשתו ועשה נס. מכאן אליהו מבקש מה' שיורה לו מה לעשות.
מדוע בחר אליהו ללכת אל המדבר דווקא? נראה כי בחירתו ללכת למדבר נובעת משלוש סיבות שמפרטן רד"ק בפירושו לפסוק 4 :
"והוא הלך במדבר"- אפילו בארץ יהודה לא בטח כי ירא שמא תשלח איזבל להורגו שם. ויצא מן הישוב והלך לו במדבר במקום שלא ימצא מחיה וימות , כי בחר מותו מחייו.או יראה אליו דבר ה' מה לעשות".
רבי דוד בן יוסף קמחי (רד"ק) (1160 - 1235). מגדולי פרשני המקרא והדקדקנים של השפה העברית. אביו הוא הדקדקן והפרשן יוסף קמחי ואחיו משה קמחי התפרסם גם הוא בפרשנותו למקרא.רד"ק הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים והושפע מאוד בכך מאבן עזרא ומהרמב"ם.
משאלתו של אליהו למות היא כהודאה כי נכשל בשליחותו הנבואית, שכן הוא מגורש מהיישוב ועבודת הבעל לא פסקה בממלכת ישראל. אליהו שהוא עייף, רעב ומואס בחייו ניסה לברוח אל המוות, כשמצא מפלט בשינה תחת אחד משיחי הרותם המדברי. אך לפתע "והנה זה מלאך נגע בו, ויאמר לו קום אכול" (5) אליהו מתעורר משנתו ורואה "מראשותיו עגת רצפים וצפחת מים". הוא אוכל ושותה כדבר המלאך ושוב נרדם. אך המלאך אינו מניחו לשקוע בתרדמה ולברוח ממילוי תפקידו הנביאי, ומצווה אותו שנית לאכול משום שעליו ללכת בדרך ארוכת טווח "קום אכל כי רב ממך הדרך".
אליהו הלך לתומו ולא ידע אנה יפנה. נעשה לו נס מבחינת הזמן והמקום. מבחינת הזמן- הלך 40 יום ו40 לילה בלא מאכל ומשקה עד הגיעו להר חורב. מבחינת המקום- ה' כיוון את דרכו להר חורב, שבו עתיד אליהו לזכות להתגלות אלוהית.
ההתגלות בהר חורב פסוקים 9 – 18
מהי משמעות דבר ה' "מה לך פה אליהו" (9) , כלום ה' אינו יודע מה יש לאליהו בהר חורב, הרי ה' כיוון את דרכו למקום זה? על כך נענה בדף העבודה השישי.
האשמותיו של אליהו מונים חמישה סעיפי אישום חמורים כנגד העם, שעלולים להמיט על העם עונש כבד.
מההשוואה בין גרסת אליהו לגרסת המספר ניתן לראות כי האישומים אינם מדויקים, והם חושפים את תחושת הנקמה של אליהו:
גרסת אליהו :
- כי עזבו בריתך בני ישראל
- את מזבחותיך הרסו
- ואת נביאך הרגו בחרב
- ואותר אני לבדי
- ויבקשו את נפשי לקחתה
- גרסת המספר:
- י"ח 39
- י"ח 4 ,13
- י"ח 4
- י"ח 4, 13
- אין לכך כל ראיה
ענה בבלוג: למה לפי דעתך לא צלחה משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה?התייחס בתשובתך לכל מה שלמדנו עד כה בסיפורי אליהו. הנך יכול להסתכל בתגובות חבריך לשיעור הרביעי, ולבנות את טיעונך. (להזכירך טיעון = טענה+נימוק+הסבר+דוגמא)
לפי דעתי לא צלחה משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה מכיוון שלמרות שהוא מקיים את מצוות ה' בצורה הטובה ביותר הוא עדין אינו מתחבר ברגש אל העם ואינו מראה אכפתיות כלפי העם וזה פוגע באמינות והרצינות שהעם רוכש לאליהו.
השבמחקאליהו נתן את הבצורת על העם כעונש על חטאתם באמונה בבעל ולא הביע אכפתיות בנוגע לעם, הוא ברח משם וכלכל עצמו בעזרתם ניסים – לא חשב מה עובר על העם ולא התעניין.
ולפתע, בלי הודעה מוקדמת לאחר 3 שנים שלא הופיע בפני העם (הסובל מבצורת) חזר בעקבות ציווי ה' אל העם ונראה אליו על הר הכרמל. שם הראה כוחות גדולים מאוד כנגד הטבע, העצמתו של הה' ואפסותו של הבעל המון ניסים קרו על הר בכרמל שהעם היה בשוק, בן רגע הבין את חטאו.
ניתן היה לראות שאליהו אינו רואה עצמו כחלק מן העם והוא אינו שומר קשר עם העם, הוא פועל מחוץ לעם. אין יחסים בינו לבין העם (עזיבתו בשעת בצורת).
זה נכון שאליהו קיים את כל ציווי ה' ומילא אותם כשורה והלך עם עקרונותיו בלי פחד או היסוס אך הקשר\היחסים עם העם מעולם לא היו. אליהו היה מנהיג שבא והולך ואני חושבת שלכן העם לא ראה באליהו כדמות שאפשר ללכת בעקבותיה וגם האמונה שלהם בה' הייתה כזו שבאה והולכת. העם לא ראה רצינות אצל אליהו כנביא.
אליהו הוא אדם קיצוני, והעם האמין בעבודת הבעל והוא בקיצוניות – ערב אחד, הוכיח להם שה' הוא הה' האמיתי\הנכון ושחט את כל נביאי הבעל (פסוק 40) : "...ויתפשום ויורידם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם". אך אדם אשר עובר מקיצוניות לקיצוניות בן רגע יכול לחזור לקיצוניות הראשונה. אליהו היה צריך להנחיל בהם את האמונה לא רק בעזרת ניסים אלא גם בעזרת מעשים והשקפות.
לדעתי אם אליהו היה יותר מתקשר עם העם, נגלה אליו יותר והיה מראה דומיננטיות וחוזק הוא היה מצליח במשימתו עם בנ"י כיוון שאת האמונה בה' הייתה לו וגם הוא קיים את כל ציוויי ה' היה חסר הקשר המתמשך עם העם.
ספיר חוזה
משימתו של אליהו, השבת העם לאמונה בה' לא צלחה כיוון שאליהו לא יישם בחוכמה וביעילות את החונכות שקיבל מה', בחינוך העם. אליהו היה מנותק מעמו, לא הרגיש מחויבות וקשר אליו, היה קיצוני והחלטי, וייתכן כי התהליך של חינוך העם לעבודת ה' היה קצר ומיידי מדי.
השבמחקלאליהו לא היה קשר אכפתי ומעורב בחיי עם ישראל, ולכן הרגישו גם ישראל כי אינם מחויבים לו ולמעשיו. ניתן לראות זאת בכך שאליהו בורח לאחר הטלת הבצורת, ומשאיר את העם לבד במערכה. גם בצרפתה, נחשף אליהו למקרה ספציפי אחד, ולא יודע מה עובר על כל ישראל. ההסכמה של העם למבחן האמונה- י''ח פסוק כ''ד- ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר" כנראה גם היא לא הייתה מחייבת, כשם שאליהו לא ראה בקשר עם העם כמחייב, והשאירו לבדו. בנוסף, עזיבתו של אליהו מבטאת חוסר יציבות ורצינות, וישראל חשבו כי אחרי המבחן יעזבם שוב. ואכן, זה מה שקרה- י''ט פסוק- וירא ויקם וילך..". ייתכן כי עזיבתו גרמה להם לחזור לעבוד את האלילים שוב, כיוון שהגורם המקשר בינם לה' (הגורם-אליהו) לא נמצא עוד. אליהו חזר לישראל לאחר שלוש שנות היעלמות, והעם לא הרגיש קשר אליו ולשאיפותיו.
מבחן האמונה בכרמל היה מהיר ובעל תוצאות מידיות. הקיצוניות הרבה שבו גרמה לישראל לחזור להאמין בה', אך לקיצוניות זו ישנה השלכות- ההצלחה המהירה הביאה לידי כשלון מהיר גם כן. כלומר, השבת העם לאמונה בה' צריכה להיות תהליך ארוך ומעמיק, שיביא לשינוי פנימי בעם עצמו ובתפיסת עולמו הדתית. י''ח פסוק ל''ט-" וירא כל העם ...ויאמרו ה' הוא האלוהים...." מיד לאחר השבת ה' באש, השתכנעו ישראל כי ה' האל האמיתי והנכון. ייתכן כי שרו בתדהמה מהנס, ולכן האמינו בה'. ישראל רק ראו נס פיזי ומוחשי כלשהו.
נדמה כי גם אליהו לא היה בטוח בעצמו ובהצלחתו, וייתכן כי בגלל חוסר הוודאות הזה הרגיש אליהו כי יש צורך להרוג את כל נביאי הבעל. מעשה הטבח הזה מבטא את האכזריות והקיצוניות שבאליהו, בחוסר הרחמים והקשר שלו עם שאר בני האדם. עצם עשיית מעשה ארצי ופיזי זה, ניתן להבין כי ה"שינוי" שעברו ישראל הוא שינוי שתלוי בקיום הנביאים-כלומר מקור משיכה עבודה זרה, ולא שינוי מחשבתי פנימי של אמונה אמיתית בה'. השינוי הוא שינוי תלותי במקור משיכה דתי. פרט המחזק גישה זו הוא שלאחר שאליהו עזב את הממלכה כי נשקפה סכנה לחייו (פרק י''ט) חזרו העם לעבודה זרה.
לסיכום, כשלון משימתו של אליהו נובע מיחסו ואופיו של אליהו לעם ולמטרה. אליהו לא יישם את החונכות שהעביר עליו ה' בצורה אפקטיבית ולא ניצל אותה ב 100% אחוזים.
משימתו של אליהו לא צלחה, החזרת העם בתשובה נכשלה, כיוון שאליהו, כאשר העם זקוק לו משיל מעצמו את אחריותו כנביא מהעם. אליהו מצליח לשכנע את העם לחזור בתשובה אך מיד לאחר מכן, הוא בורח ומשאיר אותם לבד במערכה ולהבין מה עליהם לעשות, כלומר, אליהו לא מתפקד כנביא ולא ממלא את תפקידו כראוי.
השבמחקאליהו, כנביא, עליו להיות קשוב לעם ומתקשר בין אלוהים לעם, אך לא עושה זאת. אליהו משאיר את העם ללא הדרכה, כפי שעשה בבצורת- העם מנותק מאלוהים ולכן לא יודע כיצד עליו לנהוג.
אליהו לא מגלה אחריות כלפי העם, כפי שנביא אמור לעשות.
לפי דעתי, אליהו לא הצליח להחזיר את הם בתשובה, מפני שלאחר הנס אליהו זכה באהדת העם, אך מיד לאחר מכן ברח למדבר.
השבמחקבמקום להישאר עם העם ולתמוך בו הוא ברח, הוא מצפה להחזיר את העם בתשובה, אך מיד לאחר מכן בורח מאחריות.
העם מתייאש מאליהו- כשהוא צריך את אליהו, אליהו בורח, כמו המקרה של הבצורת (בשעה שהעם היה צריך את אליהו הוא ברח מאחריות ולא מתפקד כנביא).
אליהו מתחיל משהו אבל לא מסיים, הוא מצפה מהעם להבין בעצמו כיצד להמשיך, ולא מתנהג כמו נביא, מפני שתפקידו של נביא הוא להדריך את העם, לקשר בין אלוהים לעם, אבל איך העם יכול לתפקד כאשר אליהו מפסיק את הקשר, כאשר הוא עוזב אותם.
במעמד הר הכרמל הצליח אליהו לעורר את עם ישראל ולהכיר באלוהותו הבלעדית של ה' ר-ק ליום אחד! אחר כך לא רק שלא הייתה לאליהו תמיכה מהשלטון לבסס את הישגו, אלא יתרה מזו, איזבל נשבעת להמית אותו ( בפס' 2 ) והוא נמלט על נפשו ( פס' 3 ), ולפיכך הישגו ירד לטמיון.
השבמחקכמו כן ניתן לבסס את טענתי גם על פסוק 9 , בו שואל ה' את אליהו "מה לך פה אליהו?". בשאלתו זו רומז ה' לאליהו שכנביא עליו להימצא בין העם, להוכיח ולנבא , ולא לברוח ולהתבודד במדבר. אליהו מגלה חוסר רצון ומוטיבציה להתמודד עם המצב שהוא נתון בו, ובשאלה זו אכן ניתן למצוא נימה של ביקורת כלפי אליהו.
לדעתי , משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה לא צלחה מכמה סיבות.
השבמחקתחילה , המקור לחטאי העם - אחאב ובעיקר איזבל ונביאי הבעל והאשרה בהם היא תומכת , עדיין עומדים בשלטון , ועדיין יש להם כוח כלשהו והשפעה כלשהי על העם. הם יכלו אולי לפגוע ברושם המזעזע והמרשים שהותיר הקב"ה על העם בדרכים כלשהן ולמצוא איזשהי פירצה שתוביל אותם לשוב ולהשתלט על אמונתו של העם. בנוסף, אליהו כנביא וכמייצגו של האל , אמור היה להשאר ו"להנביט את ה'זרע' ששתל" בעם. שהרי , הוא אכן זעזע אותם וגרם להם להאמין בקב"ה , אבל זה קרה כל כך מהר, שלדעתי הוא היה אמור להשאר ולטפח את האמונה הזו, לעזור לעם לחזור למוטב ולא לברוח למדבר. גם אם איזבל רדפה אותו, לו - כאדם הכי מקורב לאל אמור להיות הבטחון בקב"ה ובישועתו. בכך שברח והראה חולשה, פחד ופקפוק בכוחו של האל , הוא בעצם נתן גם לעם לגיטימציה לשוב לפקפק ולזלזל בכוחו של האל, ולחזור לעבוד את הבעל.
לפי דעתי לא צלחה משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה מכיין שבפרק י"ח אנו יכולים לראות שהפרק מסתיים בנצחונו של אליהו:ירידת האש משמיים, העם מבין שה' הוא הה' היחיד וירידת הגשמים. אך בפרק י"ט אליהו מוצא את עצמו במצב דומה לקודם ומרגיש ננטש ע"י העם וה'. כשאיזבל נשבעת להרוג אותו, העם שותק ולא בא לעזרתו. מכאן אפשר להבין שהעם לא חזר למוטב וכנראה שכחו שוב את ה' למען הבעל (כי משתיקתם אפשר להבין שהם מצדיקים שוב את איזבל)ואולי כל מה שהיה על הר הכרמל היה סתם הצגה, כי אם באמת העם היה חוזר למוטב הוא היה מגן על אליהו, הנביא שלהם, מפני איזבל. לכן, משימתו של אליהו להחזיר את העם למוטב לא הצליחה והעם לא שינה את גישתו.
השבמחקגל בסון
לפי דעתי משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה לא צלחה משום שלעם לא היה מנהיג אמיתי שימשוך אותו אחריו ושיכוון אותו ולכן העם למרות כל הניסים המשיך לסרב להאמין באלוהים.
השבמחקאליהו הוא נביא הוא לא מנהיג והשפעתו על העם לא היתה חזקה מספיק כי היו גם נביאים שמשכו לצד של האלילים
במקרה זה גם מנהיג לא עוזר מכיוון שראינו שעד כה כל מלך בדרך כול שהיא דרדר את העם ובמצבם הנוכחי הרבה יותר קל היה לעבוד אלילים.
לירון
לדעתי יש כמה אפשרויות לסיבה שבגללה העם לא חזר למוטב:
השבמחק1) העם מאז ומתמיד נהג לעזוב את ה' אם הוא לא נגלה אליהם לעיתים תכופות מספיק (לדוגמא עגל הזהב במעמד הר סיני) ואם העם ירגיש שמעבר למעמד הר הכרמל לא קורה כלום בזכות ה/ הוא יחזור לדרך הרעה.
2) יכול להיות שלא כל העם באמת ראה את מעמד הר הכרמל. יכול להיות שבמציאות רק נציגים מהעם היו שם וכשהם סיפרו לעם על מה שהם ראו, העם מתוך אמונתו בבעל יתקשה להאמין לסיפורים ויתכחש למה שקרה.
3) אנו יודעים שאיזבל ביקשה אחרי מעמד הר הכרמל את ראשו של אליהו, ייתכן שהיא הסיתה את העם והפחידה אותו. אם הנביא של ה' ייעלם היא תשכנע את העם שהבעל הוא בכל זאת האל האמיתי, והיא יכולה גם מכוח תפקידה בממלכה לכפות את עבודת הבעל על העם.
משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה התבררה ככישלון. לפי דעתי, משימתו לא צלחה מכמה סיבות שמתרכזות באופיו של אליהו, שלא תואם לאופיו ולתכונות של מנהיג אמיתי, והדרך / האופן שבו אליהו ניסה לחנך את העם.
השבמחקהדרך :
חינוך העם לעבודת האל הוא תהליך שלוקח זמן, התרגלות וחלחול הרעיון החדש. על מנת שחינוך יהיה אפקטיבי, צריך לפעול בשלבים איטיים, כדי שהרעיון (במקרה שלנו - אמונה בה' ובנביאו, מנהיג העם, אליהו) יחלחל לאט לאט כדי שהחניכים יוכלו להסתגל לרעיון, ללמוד את חוקיו, וליישם אותו. התהליך האיטי והאפקטיבי הזה לא אפיין את דרך החינוך של אליהו. התגובה והדרך הפתאומית והקיצונית של אליהו, הפכה את החינוך להיות ההיפך מאפקטיבי - היא הרתיעה את העם, ערערה את חייהם הבטוחים והשלווים, ובכך גרמה להם לרצות לשוב ולחיות בצורה נורמלית, ובנוסף, גרמה לתחושת ניכור מאליהו ובכך גם מה'.
אופיו של אליהו ותכונותיו :
* נטש את עמו בשעת צרה. אליהו נטש את עמו בעבר, ולכן ישנו חשש בלב העם, מעיין פחד ותחושת אי-ביטחון לגבי מנהיגם אליהו. הם לא מרגישים במאה אחוזים מוגנים ובטוחים בדרך החדשה הזו של חייהם שאליהו עיצב להם. 'אולי הוא ינטוש אותנו שוב? אולי כדאי פשוט להמשיך את חיינו כרגיל (כמו רשת ביטחון), ולא לשנות את חיינו רק בשביל גחמת אדם אחד שאנו לא מאמינים בו במאה אחוזים?'
* קיצוניות רבה. דרכו של אליהו הרתיעה את העם, גרמה להם לרצון לחזור לדרך החיים השלווה, הרגילה והנורמלית שהם חיו בה עד כה. הקיצוניות של אליהו לא גרמה להם לחשוב שהוא מנהיג חזק ואסרטיבי, להיפך - הוא הצטייר להם כאדם בלתי פשרן, שלא יהיה קשוב לעמו, ילך בדרכו שלו בלבד, לא יהיה לו קשר אמיתי עם העם, ועוד... כלומר, תכונות שסותרות את התכונות של מנהיג אמיתי.
התכונות הללו שהתגלו באליהו ע"י העם, סותרות לחלוטין תכונות של מנהיג טוב וחזק, שהעם יכול להביט אליו בגאווה ובביטחון. לכן, העם לא היה יכול להיתמך ע"י אליהו, ובחר שלא להאמין בדרכו (אמונה בה').
עלינו לשים את עצמנו בנעליהם של אנשי העם - נתאר לעצמנו שהיה עולה לשלטון בתור ראש ממשלה אדם כלשהו בישראל. אדם קיצוני מאוד, שמאמין שדרכו שלו בלבד היא הנכונה והטובה ביותר. אדם שלא מתפשר, לא מקשיב לעם, לא מתחשב בנורמות של חיינו הקודמים, מחליט על שינוי ויהי מה. בנוסף - אדם שלא חי בישראל עד כה, כלומר, לא בא מתוך העם, לא היה מעורה איתנו.
כיצד היינו מרגישים? היינו מרגישים שאותו מנהיג לא באמת מכיר את אופיה של מדינת ישראל ושל עם ישראל, לא מתאים לדרך החיים שלנו (מדינה דמוקרטית), ובכך - לא היינו מקשיבים להחלטותיו ורעיונותיו, או משתכנעים מהם.
לדעתי אליהו לא הצליח להחזיר את העם בתשובה מכוון שהוא לא אדם שהעם רוצה לסמוך עליו.
השבמחקבמלכים י"ז אליהו הכריז על הבצורת ונעלם. במשך שלוש שנים חוץ מהאלמנה ובנה אף אחד לא ידע איפה אליהו ומה הוא עושה, ובמשך אותם שלוש שנים העם סבל מהבצורת ואליהו אפילו לא ידע על כך. בנוסף במלכים י"ח העם ראה את אליהו הורג את נביאי הבעל מיוזמתו שלו.
כלומר מבחינת העם אליהו לא יזם בכלל נסיון כלשהו להקל או לעזור לעם, ובפעולה עם היוזמה האישית שלו הוא בחר לרצוח את נביאי הבעל, אם נשווה את אליהו למשה שתמיד ניסה להקל ולעזור לעם שלו לא משנה כמה חמור היה המעשה שלו, אליהו בחר שלא להתערב ולתת לעמו לסבול, איזה סיבה יש לעם לתמוך כרגע באליהו?.
עוד סיבה היא שאחאב (השלטון) בחר שלא לתמוך באליהו, אפשר לראות זאת כשהוא מספר לאיזבל על מעשיו ומדגיש את המוות של הנביאים-המעשה החמור של אליהו, והעם שמודע לגורל של תומכי ה', לא סומך על אליהו שיהיה שם בשביל לעזור להם ולהציל אותם.
לדעתי באותו זמן בעם יש 2 זרמים :
אנשים שאחרי מבחן האמונה מודעים לכך שה' הוא האלוהים היחיד אבל מתוך פחד ואי אמון באליהו בוחרים להמשיך בעבודת האלילים, ועוד שעכשיו נגמרה הבצורת כך שאין מה לדאוג.
ואנשים שפשוט לא רוצים להאמין בה' כי האדם המרכזי שמייצג אותו (אליהו) לא אמין בעיניהם.
רוני.טייטלבאום
לפי דעתי משימתו של אליהו להחזיר את העם לא צלחה בגלל אופיו, התנהגותו של אליהו וכן יחסו אל העם.
השבמחקכבר בתחילת פרק י"ז ראינו את התנהגותו של אליהו מטיל פצצה – את הבצורת, ובורח. רק לאחר שלוש שנים הוא שב, כאשר במהלכם העם בראשותם של המלך אחאב ואיזבל סבל מבצורת. באותו הזמן ה' העביר את אליהו ממקום למקום, ולימד אותו כיצד צריך נביא להתנהג. לאחר שלוש שנים אליהו פוגש בעובדיה, וכבר ממפגש זה עולה ביקורת סמויה כלפי אליהו: פסוק"יב: וְהָיָה אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, וְרוּחַ יְהוָה יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא אֵדָע, וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב וְלֹא יִמְצָאֲךָ, וַהֲרָגָנִי;" הכוונה היא -איפה היית כול הזמן בו העם סבל מהבצורת? שכן נביא צריך להיות עם העם בשעה קשה, לפתח איתו קשר, לתווך בין העם לה', ולהתוות לעם את דרך הישר. בהמשך הפרק, במקום להפיק מסר מן הביקורת של עובדיה עליו, ליצור קשר וקרבה אל העם ודרך כך להעביר את העם תהליך ארוך של חינוך, מעמיק שיביא לאמונה מוחלטת של העם בה', אליהו ממשיך בדרכו, ועורך את מבחן האמונה על הר הכרמל. במבחן האמונה אליהו מאשים את העם: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים". הוא ממשיך ופועל בקיצוניות ובדיכוטומיה, ומוכיח לעם שאין בעל, יש אל אחד והוא ה', והורג את נביאי הבעל באכזריות. בסוף המבחן בני ישראל אומרים מתוך התרגשות והתלהבות "ה' הוא האלוהים ה' הוא האלוהים". כעת אליהו, שהוכיח לעם שיש אלוהים, היה צריך לנצל את ההזדמנות, לבסס את הצלחתו, לדאוג להרוג את איזבל, לנקות את הממלכה מעבודה זרה, ובעיקר להתוות לעם את דרכו החדשה, ולבסס את הקשר אתו. אולם בפרק י"ט אליהו מחליט שוב פעם לברוח, והעם שאליהו כבר הצליח לרכוש את אמונו דרך המבחן, מאבד עוד הפעם את אמונו באליהו כ"לא היה", וחוזר לעבודה הזרה, לכן מבחן האמונה לא צלח.
רן פדידה.
לפי דעתי אליהו לא הצליח במשימתו להחזיר את העם בתשובה מכוון שהוא חשב שהוא נכשל במשימה זו והצלחתו בכרמל הייתה ליום אחד בלבד שהעם התעורר למראה הניסים שעשה ה' בכרמל כשהמלכה איזבל ביקשה להרוג את אליהו "...כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם" פרק י"ט פסוק ב' אליהו ברח למדבר וביקש את נפשו למות, אליהו ברח למדבר לא מחשש שמא הוא ימות אלא משום שהרגיש שלא ממש הצליח במשימתו להחזיר את העם בתשובה. בפרק י"ח פסוק ל"ט כתוב "וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו ה' הוא האלוקים ה' הוא האלוקים". לפיכך נראה שהעם חזר בתשובה אולם כאשר השלטון לא תמך באליהו וביקשה איזבל להרוג את אליהו הרגיש אליהו שנכשל ולמרות הניסים בכרמל העם חזר להאמין בה' לזמן קצר. ולאחר מכן חזרו להאמין בבעל מפחד המלוכה ומהמלכה איזבל שהרגה את כל נביאי ה'.
השבמחקאני חושבת שמשימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה לא הצליחה. בסוף פרק י"ח אפשר לראות את נצחונו הגדול של אליהו כלפי נביאי הבעל. העם כביכול, חזר להאמין באלוהים והבין שטעה. אך הניצחון לא נמשך זמן רב ובפרק י"ט, אנו רואים שאיזבל רוצה להרוג את אליהו ולהתנקם בו. אליהו מפחד ובורח והעם שותק-העם לא מגיב ואינו מגן על אליהו בפני איזבל. שתיקתם מראה שהעם לא באמת עבר שינוי ושהוא לא באמת חזר בתשובה כמו שאליהו רצה ולכן המשימה של אליהו נכשלה.
השבמחקבפרק י"ח, אליהו היה בטוח שאחרי שעם ישראל יראו את אפסותו של הבעל הם יחזרו להאמין בה'. בנוסף על הקרב על הר הכרמל שאליהו הוכיח את כוחו של האל,הוא הורג את נביאי הבעל כנקמה על הריגת נביאי ה'.
השבמחקאליהו נראה כאדם קיצוני,נקמן שבטוח שהוא יצליח במטרתו אך הוא עושה דברים שה' לא אומר לו לעשות וזה מוביל לכך שעם ישראל לא יאמינו בה'.
לאליהו לא היה קשר לעם בפרקים הקודמים,בכך שהוא עזב אותם בבצורת והלך לאלמנה בזמן שכל העם סובל.העם כנראה לא ראה את זה בעין יפה, ולא רצה שיהיה להם מנהיג כמו אליהו.
סיבה נוספת שהייתה עלולה לגרום לזה שהעם לא יעבוד את ה' היא שעם כנראה התפתה ועבר לעבוד אלים אחרים, כשהם חשבו שגם לאלים האחרים יש כוח חזק.
לפי דעתי משימתו של אליהו להשבת העם לאמונה בה' לא צלחה מכיוון שמיד לאחר מעמד הר הכרמל העם בוודאות יאמין בה', לאחר שראה את כוחותיו ואת חוזקו לעומת אלים אחרים. עם זאת, עם ישראל ידוע בהיותו עם "בעייתי", שעשה לא פעם צרות לה' וגרם לו לרצות להכחידו ( כדוגמת מעמד הר סיני), ולכן שובו של העם לחוסר אמונה בה' אינה מפתיעה. כמו כן, משימתו של אליהו לא הצליחה אולי מהסיבה שמלכתחילה זו הייתה מטרה אבודה, כיוון שלאורך השנים בכל פעם מחדש העם מוצא סיבות לעבוד אלים אחרים ולמרוד את פי ה' ( שאמר בעשרת הדיברות כי יש להאמין בו בלבד - "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" ), ואולי מהסיבה שכל האמונה הפתאומית הזו באלוהים נבעה מהמבחן בלבד, ונגרמה מהפחד הרגעי שהיה לכל אחד מהעם לחייו אם יבחר שלא להאמין, אך עם הזמן הפחד הזה נעלם לאט לאט והעם שב לאמונותיו השונות, לאחר שה"שוק" שקיבלו בהר הכרמל החל להיעלם.
השבמחקלפי דעתי משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה לא צלחה בשל אחד החסרונות הגדולים של אליהו בתור נביא-לא היה לו קשר אל העם.
השבמחקבשל כך, לכן לא היתה לו כל השפעה כלפיו והוא לא הצליח להעביר לעם את החשיבות של הדת ואת הקשר לה'.
הוא נטש את העם ברגעים הקשים וגרם לו לפקפק באכפתיות שלו ושל האל כלפיו (נטש אותו בזמן בצורת, לדוגמא..)
לכן העם לא העריך את אלוהים ואת תורתו כראוי ומלכחילה החל להאמין באלילים.
עוד סיבה היא שלא ניתן/לא פשוט לכפות על אדם אמונה.
העם לא רצה לעבוד את אלוהים מכיוון שהוא לא מאמין בו ולכן לא מרגיש מפוחד או ירא ממנו, מרגיש ומאמין שעליו לעבוד אל אחר.
לדוגמא, גם כאשר הנוצרים בספרד הכריחו את היהודים להתנצר, הם חיו כאנוסים והמשיכו להאמין באלוהים ובדת היהודית...
משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה לא צלחה, וזאת משום מספר סיבות:
השבמחק1. ניתוקו וריחוקו של אליהו מהעם גרם למשבר אמון בין העם לבינו. העם כנראה, כבר לא מאמין לאליהו ומתייחס להצהרותיו ומעשיו כדבר של מה בכך. אין בצהרותיו ומעשיו משום הבטחה כי לא יעלם שוב. לכן, העם חוזר לעבוד את הבעל - משום שאין הוא מאמין שהמצב יכול להתשנות באמת וכי ה' הוא הדרך הנכונה באמת.
2. מבחן האמונה שערך אלהו הוכיח מחדש את כוחו האדיר של ה' ואפסותו של הבעל, אולם מעשיו של אליהו לאחר ביצוע המבחן נתפס כשגוי וכמוהו כפשע מלחמה של ממש. כמניהג, הוא צריך ללמד את עמו שלום ופיוס וכי יש לקבל את השונה, כל עוד הוא אינו מאיים על קיומך ועל ריבונותך. ובעצם - מה שאליהו מלמד את העם זה מלחמה. הוא מכרית את נביאי הבעל ומשמיד אותם. העם אינו רוצה שיתר חייו יושקעו על מלחמות וניסיונות להוכיח את כוחו של ה'. על כן, העם מעדיף לשבת לבטח תוך שהוא עובד את הבעל, באין מפריע - "איש תחת גפנו ותחת תאנתו".
3. ייתכן, כי כחלק מתהליך החינוך שאליהו עובר - ה' מלמד ומכין אותו למצבים בהם הוא יתקל בהתנגדות מצד העם או בסוג של התמרדות נגדו. שכן, לאחר יום אחד בלבד - העם חדל מלהאמין בה'. אליהו כעת צריך לעבור מבחן אחד נוסף שאותו הוא חייב לעבור. שכן, כמו שבעת שהייתו במחיצת האלמנה ובנה הוא למד על אודות קשר עם העם והחשיבות שבכך - כעת הוא לומד כיצד להיות מנהיג אמיתי, שיודע לפזר מרדים וניסיונות שכאלה כנגדו. המבחן האמיתי של אליהו כעת הוא כיצד יוכל להתעלות על העם ברמה החברתית, ולהשקיט את הסערה המתחוללת בקרבו.
משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה לא צלחה, וזאת משום מספר סיבות:
השבמחק1. ניתוקו וריחוקו של אליהו מהעם גרם למשבר אמון בין העם לבינו. העם כנראה, כבר לא מאמין לאליהו ומתייחס להצהרותיו ומעשו כדבר של מה בכך. אין משום הצהרותיו ומעשיו משום להבטיח כי לא יעלם שוב. לכן, העם חוזר לעבוד את הבעל - משום שאין הוא מאמין שהמצב יכול להתשנות באמ וכי ה' הוא הדרך הנכונה באמת.
2. מבחן האמונה שערך אלהו הוכיח מחדש את כוחו האדיר של ה' ואפסותו של הבעל, אולם מעשיו של אליהו לאחר ביצוע המבחן נתפס כשגוי וכמוהו כפשע מלחמה של ממש. כמניהג, הוא צריך ללמד את עמו שלום ופיוס וכי יש לקבל את השונה, כל עוד הוא אינו מאיים על קיומך ועל ריבונותך. ובעצם - מה שאליהו מלמד את העם זה מלחמה. העם אינו רוצה שיתר חייו יושקעו על מלחמות וניסיונות להוכיח את כוחו של ה'. על כן, העם מעדיף לשבת לבטח תוך שהוא עובד את הבעל, באין מפריע - "איש תחת גפנו ותחת תאנתו".
3. ייתכן, כי כחלק מתהליך החינוך שאליהו עובר - ה' מלמד ומכין אותו למצבים בהם הוא יתקל בהתנגדות מצד העם או בסוג של התמרדות מצד העם. שכן, לאחר יום אחד בלבד - העם חדל מלהאמין בה' בלבד. אליהו כעת צריך לעבור מבחן אחד נוסף שאותו הוא חייב לעבור. שכן, כמו שבעת שהייתו במחיצת האלמנה ובנה הוא למד על אודות קשר עם העם והחשיבות שבכך - כעת הוא לומד כיצד להיות מנהיג אמיתי, שיודע לפזר מרדים וניסיונות שכאלה כנגדו. המבחן האמיתי של אליהו כעת הוא כיצד יוכל להתעלות על העם ברמה החברתית, ולהשקיט את הסערה המתחוללת בקרבו.
לפי דעתי, אליהו לא הצליח להחזיר את העם בתשובה מפני שהוא אינו דובק במטרה מסוימת וממהר לוותר.
השבמחקניתן לראות בפרק י"ט שאליהו ממהר מאוד להתייאש לאחר ניסיון אחד שנכשל. לאחר מעמד הר הכרמל שכביכול לא מחזיר את כל העם בתשובה, אליהו פשוט מוותר וטוען כי נכשל במשימתו, כשבפועל כנראה שהיה עליו לנסות יותר פעמים ואולי שיטות שונות.
למרות זאת ניתן להבין להבין את אליהו עד גבול מסוים. מעמד הר הכרמל היה פחות או יותר הוכחה ניצחת שהבעל אינו קיים (או שלפחות הוא אינו קרוב לחוזקו של ה') והעם עדיין לא שב לאמונותו באל. דבר כזה יכול להיות מאוד מייאש, ובוודאי שנביא כמו אליהו (שכבר אמרנו בכיתה שהוא קצת עצלן ולרוב לא לוקח יוזמות) יתייאש מדבר כזה.
לאחר שאמרנו את כל זה, עדיין צריך לבקר את אליהו. בכל זאת אתה נביא של ה' ואינך יכול להתייאש לאחר ניסיון כושל אחד. אי הדבקות במטרה, אלא אם כן ה' דוחף אותך אלייה, אינה תכונה טובה אצל נביא.
בפרק זה שוב באה לידי ביטוי ה"תלותיות" של אליהו. כל עוד ה' לא מחזיק לו את היד ואומר לו "כן כן אני איתך, אני תומך בך, אני מגבה את כל מה שאתה עושה" אליהו יושב ולא עושה כלום. גם כאן, בגלל היעדר החיזוק הזה של ה', אליהו יושב ולא עושה כלום! עד אשר מלאך ה' בא ואומר לו לקום, לאכול, ולצאת אל הר חורב, אליהו יושב מיואש ומדוכא מחוסר ההצלחה שלו בניסיון החזרה בתשובה אחד, כשבפועל מה שעליו לעשות הוא לקום ולהמשיך לנסות להחזיר את העם בתשובה. אפילו שיש כביכול כל כך הרבה סיבות (שאפילו אינן נכונות, במלואן או בחלקן) להיכנע ולהפסיק, אתה נביא ה' לעזאזל, ועליך להמשיך ונסות עד שה' מודיע לך שעליך לעשות אחרת.
לסיכום, אי דבקותו של אליהו במטרה, נטייתו להיכנע מהר, והתלותיות שלו הן הסיבות לכישלונו להחזיר את העם בתשובה, כי הרי העם היה עקשן לאורך כל דורותיו.
משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה לא הצליחה לדעתי כיוון שמעשיו ותגובותיו מעידים על חולשה, חיפזון, קיצוניות ועם תכונות כאלה קשה מאוד ליצור קשר עם העם, להנהיגו ולהחזירו אל המוטב. במעשה בריחתו מאיזבל אל המדבר מוכיח אליהו חולשה בכך שאינו מאמין ביכולתו של ה' לסייע לו. כמוכן, בריחתו המהירה אל המדבר ורצונו למות מעידים על פחדנות,פזיזות וקיצוניות, תכונות שאינן ראויות למנהיג ובוודאי לא לחדש את הקשר עם העם ולהשיבו אל עבודת ה'. אם אליהו עצמו אינו מאמין בכוחו של ה' הוא לא יוכל לגרום לעם לעזוב את עבודת האלילים ולשוב להאמין בה'. בפסוקים 10,14 בפרק זה אומר אליהו "וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי". אמירה זו מדגישה שוב את אופיו ודמותו של אליהו – הפרזה והגזמה שכל מטרתה היא להדגיש על כמה האמונה בה' מועטה .
השבמחקכמו כן, אומר אליהו על עמו: "וַיְבַקְשׁוּ אֶת-נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ" (פסוקים 10,14). הדבר מעיד על קשר רעוע בינו לבין העם. אם כך, כיצד יוכל אליהו לגרום לו לחזור בתשובה.
מן האמור לעיל אנו עדים לדמות דיכוטומית,קיצונית, בלתי מתפשרת, של אליהו . תכונות אלה מסבירות מדוע לא הצליח אליהו להחזיר את העם בתשובה.
לפי דעתי המשימה של אליהו לא צלחה - להחזיר את העם בתשובה . בשל הסיבה שחינוך העם לעבוד את האל זה תהליך ארוך וממושך - אליהו צריך להעביר את העם חינוך - תהליך ארוך. ולא חונכות לטווח קצר. העם אולי האמין באלוקים במשך זמן מועט כי הוא חזה בנס שאלוקים עשה בשבילם, אך במשך הזמן היראה מהנס ומכוחו של אלוקים תפחת כי העם יתחיל לשכוח את הנס ולהתפטות אחרי דברים אחרים. חינוך זה תהליך שצריך לקרות מתוך האדם, השינוי צריך להיות מבפנים.
השבמחקאפשר לראות דוגמא לכך כבר בפרק י"ט שאליהו בורח מישראל כי עם ישראל עזבו את ברית אלוקים ואיזבל מבקשת להרוג אותו( לאליהו לא היה בסיס להמשיך ולהעביר את תורת אלוקים כי השלטון לא תמך בו).
לפי דעתי לא צלחה משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה מכיוון שאחרי שאליהו עשה את כל המעשים הללו עם נביאי הבעל והראה לבני ישראל את זה שהבעל לא אמיתי הוא התעמת עם איזבל וכנראה שבני ישראל ראו שאליהו "מפחד" מאיזבל ולאחר מכן "בורח" למדבר להתבודדות והם הסיקו מכאן שאליהו מפחדוגם בתנ"ך הסופר המקראי ממחיש את פחדו של אליהו בדרך של כתיבה שרשום שאליהו "ראה קם והלך" והפירוש של אמירה זו היא שאליהו ברח.
השבמחקבנוסף לכך בני ישראל ראו את הניסים של ה' ושל אליהו אהל אחרי זה במפגש של אליהו עם איזבל אליהו לא מגיב בניסים ואולי מכך בני ישראל הסיקו שכל הנסים הללו לא היו ניסים אמיתיים ואולי הם ניו רק טריקים ולכן אליהו לא הצליח להחזיר את העם בתשובה.
שובל יעקב
לפי דעתי,משימתו של אליהו לא צלחה בלהחזיר את העם בתשובה, כי קשרו של אליהו לעם לא היה חזק כדי לרכוש את אמונתם של העם באליהו .
השבמחקהעם לא רכש את אמונתו של אליהו מכיוון שבתכונותיו של אליהו ישנם פסיביות וחוסר עניין, וחוסר אכפתיות אל העם,אין לו יוזמה אישית הקשורה לעם ,אז למה שהעם ירכוש את אמונתו באליהו ויחזור בתשובה.
לפי דעתי,משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה לא צלחה בגלל אופיו של אליהו, והדרך בו הוא נהג בעם :
השבמחקחינוך העם לעבודת האל הוא תהליך שלוקח זמן.כדי שהתהליך יצליח הוא צריך להיעשות בשלבים איטיים,אך אליהו מטיל זאת על העם באופן פתאומי,ויוצר תהליך הפוך,של הסתייגות.בנוסף,גם העובדה שאליהו נטש את העם לתקופה לא קצרה גרמה גם היא לתחושת אי נוחות בעם.הוא לא סומך על אליהו במאה אחוזים,ולכן בני ישראל מעדיפים להמשיך בחייהם במקום לסמוך על מישהו שנטש אותם בעבר ועלול לעשות זאת שוב.
לפי דעתי משימתו של אליהו לא הצליחה מפני שאליהו הוא נביא חדש וה' לא הכין אותו לקשיחות של העם.
השבמחקאליהו עבר תקופת חונכות מאוד קצרה שבה הוא ראה בעיקר את חוזקו ומעמדו בתור נביא ה', ה' לא הכין אותו לתגובת העם כקבוצה גדולה של אנשים ובה דעות שונות ומגוונות שלרוב קשה לשנות בתהליך חונכות קצר כמו שה' הדריך אותו.ניתן לראות זאת על פי תגובת איזבל והעם שבעקבותם בורח ונכנס לדכאון עמוק. מלבד זאת ה' תמך בדרך אופיו לא להתחבר לעם ולא ניסה להקנות לו כלים שיכולים לגרום לו ולעם לשפר את האמון אחד בשני ועוד הוא בחר אותו בגלל שהוא שונה בענין הזה משאר הנביאים הקודמים והאחרים שיוצרים תלות של העם בהם ומטרת ה' היתה לגרום לעם לעמוד בפני עובדי האלילים ולהמשיך להאמין בו ללא צורך בנביא. לעם לא היה זמן להכיר את הנביא החדש(כמו שכתוב בפרקים הקודמים הוא נהג להתבודד)ואת שיטת החינוך החדשה שלו שהיא בעצם חונכות כך שזה כשלונו של ה' מפני שתפקיד הנביא הוא לעשות מה שה' אומר לו. ניתן לראות זאת בבירור שיש שינוי בין האשמות אליהו והמספר כלומר שזה לא אליהו.
תמר אזולאי