יום ראשון, 14 בפברואר 2010

פרק י"ט - מה לך פה אליהו?

דף עבודה שישי
פרק י"ט

מה לך פה אליהו?

הנושא: מהי משמעות דבר ה' "מה לך פה אליהו" (9) , כלום ה' אינו יודע מה יש לאליהו בהר חורב, הרי ה' כיוון את דרכו למקום זה?

ההימלטות של אליהו למדבר אנלוגית להימלטותו של משה למדבר, לאחר הריגתו את המצרי.( שמות פרק ג) . זאת ועוד משך זמן ההליכה של אליהו אל הר חורב ארבעים יום וארבעים לילה בלא מאכל ומשקה, מזכיר לנו את זמן שהותו של משה על הר חורב ארבעים יום וארבעים לילה בלא מאכל ומשקה (שמות כ"ד 18).

השימוש באנאלוגיה הזו בין שני הנביאים אליהו ומשה, אינה סתמית אלא מכוונת אל הרעיון המרכזי הגלום בשאלה החוזרת על עצמה בפרק "מה לך פה אליהו ?"

המאמר "קול דממה דקה" : צורה ותוכן במל"א י"ט מחבר: יאיר זקוביץ

(אנו נתייחס רק לחלק האחרון במאמרו של החוקר זקוביץ יאיר)
אם לא נפתח הקישור מכל סיבה שהיא, העתק את הכתובת של האתר-
http://mikranet.org.il/search/search.html?query=קול%20דממה%20דקה

מטרת המאמר: קריאה מדוקדקת במלכים א י"ט - סיפור בריחת אליהו למדבר והתגלות ה' אליו בהר חורב. המאמר מצביע על ביטויים מקבילים במחזור סיפורי אליהו ומשווה אל ההתגלות למשה בחורב. מתוך העיון מתברר אפיה של דמותו של אליהו הנביא.

הדמיון שבין קורות משה לקורות אליהו בסיפורנו דמיון מובהק הוא, המעיד על זיקה ישירה: ארבעים יום וארבעים לילה של צום, המערה, הלא היא נקרת הצור, ותיאור ההתגלות – ה' העובר על פני הנביא, שעיניו מכוסות והוא אינו רואה פני אלוהיו. דומה כי על סיפורנו מרחפת לא רק רוח ההתגלות בשמ' לג, יז-כג אלא רוח המכלול כולו – פרקים לב-לד המתארים את המשבר הנורא ביחסים שבין העם העובד לעגל לבין אלוהיו (פרק לב), משבר הנמשך עד חידושה של הברית (פרק לד)
כאשר חטא העם ביקש ה' לכלותו ולעשות את משה לגוי גדול (שמ' לב, י), אך משה מלמד סניגוריה על ישראל ואינו מרפה עד אשר נענה לו ה': 'וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו' (לב, יד; והשווה דב' ט, כה-כט). בהמשך הפרק, כשמבקש משה לכפר על חטאת העם, אין הוא נרתע מהשליך חייו מנגד: 'אם תשא חטאתם, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת' (שמ' לב, לב). אליהו ביקש מאלוהיו ליטול את חייו בייאושו מן העם ומשליחותו הנבואית. משה, לעומתו, אינו רואה טעם לחייו אם לא יישא ה' לחטא עמו.
את ההתגלות בשמ' לג יוזם משה, המבקש אות ומופת לרצונו הטוב של ה' כלפי ישראל (פס' טז), ובהיענותו נותן ה' ביטוי להיותו בעל-רחמים: 'ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם' (פס' יט). והנה, כשעובר ה' על פני משה, סניגורם של ישראל, אנו שומעים: 'וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה' ויעבר ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת. נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה...' (לד, ה-ז). אך לצד מידת-הרחמים ניתן ביטוי גם למידת-הדין: '... ונקה לא ינקה, פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שילשים ועל ריבעים' (שם). לפיכך משה הרואה עצמו בכלל ישראל, ממהר ומבקש: 'אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו' (פס' ט). ה' נענה למשה ומודיעו: 'הנה אנכי כורת ברית, נגד כל עמך אעשה נפלאות...' (פס' י). בברית זו מוטלות חובות גם על העם – נאמנות לה' ומלחמה באלילות: '... כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרותון. כי לא תשתחוה לאל אחר כי ה' קנא שמו אל קנא הוא...' (לד, יג-יד והשווה שמ' כ, ה). והעם אכן עזב ברית זו (מל"א יט, י); תחת להרוס את מזבחות האלילים הרסו, לדברי אליהו, את מזבחות ה' (שם) ואף השתחוו לבעל (פס' יח), למרות האיסור המפורש להשתחוות לאל אחר. על כך קינא אליהו ל'אל קנא', לה' (מל"א יט, י).
ישראל חטא ועזב את הברית, אשר נכרתה עמו לאחר שה' מחל לו על חטא העגל, אך אליהו לא נהג כמשה. הוא שהכריז על חטאי ישראל, על קנאת ה', והוא שקרא, בדברי הנקם אשר ביטא בחורב, להרג בני ישראל בחרב. על רקע הפרקים לב-לד בספר שמות, על רקע מנהגו של משה, מתבררת סטייתו של אליהו מדרך ייעודו, ממילוי שליחותו.

להגשה –
ההשוואה בין משה ואליהו מטרתה להאיר את דמותם של הנביאים הללו.על סמך נקודות הדמיון ונקודות השוני, מה תורמת ההשוואה הזו בין שני הנביאים, וכיצד היא מאירה ביתר שאת את דמותו של אליהו ופועלו?
הגב בבלוג -
מהי מטרת השאלה הריטורית בפי אלוהים "מה לך פה אליהו?"

יום שלישי, 2 בפברואר 2010

פרק י"ט "מה לך פה אליהו"

דף עבודה חמישי
פרק י"ט

מה לך פה אליהו?

הנושא :האם צלחה משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה פרק י"ט ?

חוקרים רבים סבורים ,כי הסיפור בפרקנו אינו המשכו של הסיפור בפרק י"ח, ולדעתם יש להפריד בין הסיפורים שבשני הפרקים אלה מכמה טענות. טענתם העיקרית: לא יתכן שלאחר הסיפור בפרק י"ח 39 -46 שהעם מכיר באלוהותו הבלעדית של ה', יסופר בהמשך- בפרק י"ט, כי אליהו מתלונן שהוא נשאר בודד במערכה נאמן לה' וכי עם ישראל חוטא באלילות (י"ט 10, 14), וה' משיב לו, כי ישמיד את רובו הגדול של העם (י"ט 18).
אולם ניתן להפריך טענה זו ולטעון כנגדה. לפי הסיפור שבפרק י"ח 39 - 46 הצליח אליהו רק ליום אחד לעורר את העם להכיר באלוהותו הבלעדית של ה', אבל אחר כך לא רק שלא הייתה לאליהו תמיכה מהשלטון לבסס את הישגו, אלא יתרה מזו, איזבל ביקשה להורגו והוא נמלט על נפשו, בתחילת פרק י"ט. לפיכך הישגו ירד לטמיון.

התרשמותו של אחאב ממעשי אליהו בהר הכרמל פסוק 1 –
התרגשותו של אחאב מודגשת על ידי שני אמצעים אמנותיים.
· כמו אנפורה -"ואת כל". הדגש על כל מה שאליהו עשה חושף את כל מה שהרשים את אחאב במיוחד רצח נביאי הבעל לכן מתמקד בפעולה זו מבין כל הפעולות האחרות שעשה אליהו על הכרמל.
· אמצעי נוסף -החזרה .פעמיים אחאב חוזר על רצח נביאי הבעל למרות היותו שולי בהר הכרמל אבל זה מה שמעניין את איזבל.

מכאן ישנו עימות בין איזבל לאליהו בפסוק 2 איזבל מבקשת את נפשו של אליהו וכדי להבהיר את כוונתה היא משתמשת בלשון שבועה, והעונש בבחינת "מידה כנגד מידה".
תגובתו של אליהו מעידה על פחד שמומחש בשלושה פעלים: ראה קם והלך. יש המפרשים שאליהו ברח על דעת עצמו ולא על פי צו אלוהים.

לדעת פרשנים אחרים תגובה זו מעלה קושי תיאולוגי:
רבי לוי בן גרשום (בר"ת: רלב"ג) (12881344) היה איש מדע, פרשן המקרא, רופא, מתמטיקאי, ומחשובי הפילוסופים היהודיים. פעל בפרובנס, חבל ארץ בדרום צרפת.

רלב"ג:" כאשר ראה הסכנה שהוא בה, לא רצה לסמוך על נס אבל קם ותכף והלך למלט את נפשו"
כיצד זה הנביא הקנאי לה' שחזה בארבעה ניסים מאבד את אמונתו בישועתו של ה'? ניצחונו היה כלא היה שוב חייו בסכנה והוא נאלץ לברוח. לפיכך במהלך ההליכה הממושכת במדבר גבר עליו ייאושו ומבקש לו למות.

אליהו בפסוק 4 "וישאל את נפשו למות .. "
אברבנאל: רבי דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל (1437 - 1508), מדינאי יהודי, פילוסוף, פרשן מקרא, ואיש כספים. מחבר פירוש אברבנאל על התורה.

אברבאנל : "שראה אליהו שה' סר מעליו ולא דיבר לו ובכלל ולזה לא ידע מה יעשה אם יברח מפני איזבל או אם ישב ויבטח באלוהיו, ולכן הלך בעצת נפשו וכפי שעלה על רוחו ולא נמשך על פי הנבואה לפי שלא באהו הרוח וזה שהלך בעצת נפשו..."
לדעתו לא אלוהים יזם את העימות ולא הוא ציווה על אליהו בעת שערך את הניסיון בהר הכרמל אלא הוא שמע את תפילתו ולכן מילא את בקשתו ועשה נס. מכאן אליהו מבקש מה' שיורה לו מה לעשות.

מדוע בחר אליהו ללכת אל המדבר דווקא? נראה כי בחירתו ללכת למדבר נובעת משלוש סיבות שמפרטן רד"ק בפירושו לפסוק 4 :
"והוא הלך במדבר"- אפילו בארץ יהודה לא בטח כי ירא שמא תשלח איזבל להורגו שם. ויצא מן הישוב והלך לו במדבר במקום שלא ימצא מחיה וימות , כי בחר מותו מחייו.או יראה אליו דבר ה' מה לעשות".

רבי דוד בן יוסף קמחי (רד"ק) (1160 - 1235). מגדולי פרשני המקרא והדקדקנים של השפה העברית. אביו הוא הדקדקן והפרשן יוסף קמחי ואחיו משה קמחי התפרסם גם הוא בפרשנותו למקרא.רד"ק הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים והושפע מאוד בכך מאבן עזרא ומהרמב"ם.

משאלתו של אליהו למות היא כהודאה כי נכשל בשליחותו הנבואית, שכן הוא מגורש מהיישוב ועבודת הבעל לא פסקה בממלכת ישראל. אליהו שהוא עייף, רעב ומואס בחייו ניסה לברוח אל המוות, כשמצא מפלט בשינה תחת אחד משיחי הרותם המדברי. אך לפתע "והנה זה מלאך נגע בו, ויאמר לו קום אכול" (5) אליהו מתעורר משנתו ורואה "מראשותיו עגת רצפים וצפחת מים". הוא אוכל ושותה כדבר המלאך ושוב נרדם. אך המלאך אינו מניחו לשקוע בתרדמה ולברוח ממילוי תפקידו הנביאי, ומצווה אותו שנית לאכול משום שעליו ללכת בדרך ארוכת טווח "קום אכל כי רב ממך הדרך".

אליהו הלך לתומו ולא ידע אנה יפנה. נעשה לו נס מבחינת הזמן והמקום. מבחינת הזמן- הלך 40 יום ו40 לילה בלא מאכל ומשקה עד הגיעו להר חורב. מבחינת המקום- ה' כיוון את דרכו להר חורב, שבו עתיד אליהו לזכות להתגלות אלוהית.

ההתגלות בהר חורב פסוקים 9 – 18
מהי משמעות דבר ה' "מה לך פה אליהו" (9) , כלום ה' אינו יודע מה יש לאליהו בהר חורב, הרי ה' כיוון את דרכו למקום זה? על כך נענה בדף העבודה השישי.

האשמותיו של אליהו מונים חמישה סעיפי אישום חמורים כנגד העם, שעלולים להמיט על העם עונש כבד.
מההשוואה בין גרסת אליהו לגרסת המספר ניתן לראות כי האישומים אינם מדויקים, והם חושפים את תחושת הנקמה של אליהו:
גרסת אליהו :
  • כי עזבו בריתך בני ישראל
  • את מזבחותיך הרסו
  • ואת נביאך הרגו בחרב
  • ואותר אני לבדי
  • ויבקשו את נפשי לקחתה
  • גרסת המספר:
  • י"ח 39
  • י"ח 4 ,13
  • י"ח 4
  • י"ח 4, 13
  • אין לכך כל ראיה
ענה בבלוג: למה לפי דעתך לא צלחה משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה?התייחס בתשובתך לכל מה שלמדנו עד כה בסיפורי אליהו. הנך יכול להסתכל בתגובות חבריך לשיעור הרביעי, ולבנות את טיעונך. (להזכירך טיעון = טענה+נימוק+הסבר+דוגמא)

יום ראשון, 24 בינואר 2010

פרק י"ח המעמד על הר הכרמל



דף עבודה רביעי



מעמד הר הכרמל
"עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים"



לאחר שהאשים אליהו את אחאב ואת בית אביו כגורמים להבאת הבצורת עקב החדרתה של העבודה הזרה, מציע אליהו לאחאב מסרנה מעשית בלשון פקודה בפסוק 19 הפותחת במילת הסקת מסקנה "ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמישים ונביאי האשרה ארבע מאות אוכלי שולחן איזבל"



מי הם "כל ישראל"? האם זוהי הצעה מעשית לקבץ ממש את כל עם ישראל על הר הכרמל? נראה שהביטוי "כל ישראל" אינו מכוון תמיד לכלל האוכלוסייה, אלא רק לחלק מהעם וכאן הכוונה לנציגי העם ולנבחריו.



מי הם "נביאי הבעל"? כדי להשיב על השאלה זו מן הראוי לברר מיהי האלוהות המכונה באורח סתמי "בעל", שכן השם הפרטי "בעל" מתייחס לכמה אלוהיות. על זיהויו של הבעל חלוקות הדעות. לפי דעה אחת, הבעל בסיפורנו הוא "בעל הכרמל" – אלוהות מקומית שנעבדה באזור הכרמל. לפי דעה אחרת הבעל הוא בעל הדד-אל המטר והגשם האוגריתי. לפי דעה נוספת הבעל הוא "בעל מלקרת"- האל הלאומי של צור וצידון. נראית יותר הדעה האחרונה וזאת משום שלבעל זה ניתן למצוא רמז בפרט ט"ז 31, שלפיו עבד אחאב את הבעל בעקבות נישואיו לאיזבל הצידונית. וכידוע האל הלאומי שלה היה בעל מלקרת. איזבל הייתה מעוניינת לחזק את מעמדה הפוליטי של צידון בישראל, לפיכך החדירה את הפולחן של בעל מלקרת לישראל ומיסדה אותו באמצעות נביאי בעל זה, שהיו גם כוהניו ואותם הביאה מצידון.היא ייחדה להם מעמד מכובד בחצר המלכות, והם נמנו בין אלה הסועדים על שולחנה. הם הטיפו למען פולחן הבעל, והפיצו את פולחנו ברחבי ממלכת ישראל.



"מי הם נביאי האשרה"?האשרה היא אלה כנענית ונחשבה לאם האלים ולבת זוגו של אל, אבי האלים. את נביאי האשרה שהיו גם כוהני האשרה, הביאה איזבל מצידון לשומרון כדי לטפח את פולחן האשרה בישראל. הם נמנו בין אכלי שולחן איזבל, אך לא היו פעילים דיים בהפצת הפולחן הזר כנביאי הבעל, שכן בכל הסיפור נזכר בעיקר הבעל ולא האשרה.



אליהו ציווה לקבץ את נציגי העם ואת נביאי הבעל והאשרה על הכרמל כדי להעמיד במבחן את האמונה בבעל ואת האמונה בה', ולהוכיח לנציגי העם את אפסותו של הבעל לעומת כוחו הבלעדי של ה', כדי שיאמינו בה' לבדו, ואז יוריד להם גשם ותסולק הבצורת.



מהי חשיבותו המיוחדת של הר הכרמל ומדוע בחר אליהו דווקא בו לערוך את מבחן האמונה? הכרמל הוא רכס הרים ובשל גובהו יוחסה לו קדושה פולחנית כמקום משכנם של האלים, כבר מן האלף השלישי לפנה"ס. הפיניקים קראו לראש הכרמל "רישא קדש" =ראש קדוש, והא נחשב למקום קדוש גם לעם ישראל ובמיוחד לנביאי ישראל אליהו ואלישע. למרות קדושתו המיוחדת של ראש הכרמל היה אתר הפולחן הישראלי לה' דווקא בתחתיתו של ההר מעל הקישון, ובו נבנו מזבחות לאלוהי ישראל כבר בתקופת דוד. במתחם הפולחני שבתחתית הכרמל בחר אליהו לערוך מבחן אמונה דווקא, משום שהאתר הפולחני של הבעל היה בקרבה יתרה לאתר הפולחני הישראלי שנהרס וקל היה לו להמחיש להם את אפסותו של הבעל מול כוחו של אלוהי ישראל.

מבחן האמונה הדתית בהר הכרמל פסוקים 20 -40
אליהו מילא אחר הוראות אליהו ושלח שליחים, והם קיבצו את נציגי העם ואת נביאי העבודה הזרה במתחם הפולחני שבתחתיתו של הר הכרמל. וכאן אליהו משתמש בביטוי "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים" הטענה היא לפולחן סינקרטיסטי – פולחן המורכב מעבודת ה' ומעבודת הבעל, ושעל מזבחות הבעל עבדו גם את ה' וגם את הבעל. אליהו מציע להם להכריע: או לעבוד את ה' לבדו או לעבוד את הבעל לבדו. העם משתתק ולא ידע להשיב על הצעת אליהו , והא ממשיך לשטוח את דבריו: " אני נותרתי נביא לה' לבדי, ונביאי הבעל ארבע מאות וחמישים איש"
דברים אלה של אליהו מעלים תמיהה- כיצד יתכן שאמר אליהו כי נותר לבדו הרי לפי הנאמר בפסוקים 4,13, ישנם עוד מאה נביאים שאותם הסתיר עובדיה?
נראה שכוונתו של אליהו בפסוק 22 היא שנותר הנביא היחידי הפעיל והמסוגל להיאבק בציבור למען עבודת ה' ואינו מתכוון לנביאים המסתתרים במערות שקולם לא נשמע. או אשפר שאליהו אינו רוצה להסגיר ולספר על החבאת מאה נביאים על יד עובדיה, כדי שלא ייוודע לאיזבל העלולה לשפוך את דמם.



להגשה ענה על השאלות הבאות :


1.כיצד מתגלית תבונתו של אליהו בהצעתו למבחן האמונה בפסוקים 22 -24?


  1. כיצד מתגלית תבונתו של אליהו בהצעתו לנביאי הבעל להיות ראשונים בבחירת הפר, בהכנתו לקרבן ובקריאה לאלוהיהם לאש?


  2. למושגים הבאים יש הקשר אלילי. הסבר כל אחד מהם בהקשרו.(העזר בספר פירוש לספר מלכים)
    "ויפסחו על המזבח", "שיח", "שיג לו" ,"דרך לו" , "ישן הוא וייקץ",
    "ויתגודדו כמשפטם", " ויתנבאו עד עלות השחר".


  3. השורש ענ"ה הוא פועל מנחה בפסוקים 21 -37. ציין משמעויות שונות של הפועל ואת הקשרם.



לענות בבלוג


מה דעתך על המעשה המוזכר בפסוק 40? כיצד מצטיירת דמותו של אליהו לאור המעשה הזה? האם לפי דעתך המעמד על הכרמל ישיג את מטרתו להחזיר את העם למוטב?












יום ראשון, 17 בינואר 2010

פרק י"ח -עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים

דף עבודה שלישי

מלכים א פרק י"ח
"עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים"
סוגי מנהיגות

בפסוקים הראשונים בפרק מופיעות שתי דמיות אליהו ועובדיה.
השאלה הנשאלת היא מהי מטרת הופעתה של דמותו של עובדיה?

עובדיה היא דמות משנה המופיעה בסיפור על מנת להאיר את דמותו של אליהו. אפיון דמותו של אליהו לעומת דמותו של עובדיה.במפגש ביניהם אנו מוצאים שתי עמדות אסכולות ביחס למנהיג הרצוי.

הפרק נפתח בהודעת ה' לאליהו על סיום הבצורת ומספר לנו על חזרתו של אליהו לארץ. כל תקופת הרעב בשומרון אליהו לא נמצא בארץ ולא מתעניין בנעשה בה. מה שמעניין אותו הוא שכולם יהיו נאמנים לאלוהים ואין לו עניין מה קורה בעם חוץ מזה. לעומתו מופיע עובדיה עבדיה נושא תפקיד רם בממלכה "אשר על הבית" ומתואר לנו "כירא את ה' מאוד" עובדיה בניגוד לאליהו נשאר בארץ למרות שכל העם עדיין לא חזר בתשובה ולמרות שהמלוכה עדיין מלאה בעבודת הבעל. עובדיה בוחר בדרך אחרת דרך של שינוי המערכת מתוך המערכת תוך עשיית ויתורים כאלה ואחרים בדרך.

תוצאות הדרך של אליהו היא קונברסיה (=המרה) כנראה רגעית של העם בכרמל, אך במקביל סבל רב של עם ישראל. תוצאות מעשיו של עובדיה אולי לא הביאו לחזרה בתשובה של העם, אך הצילה 100 נביאים בארץ כלומר הצילה את נביאי ה' מידי איזבל.
השאלה האם נכון לפעמים לפסוח על שתי הסעיפים (לא במובן שאליהו אומר כמובן) או שמא עלינו להיות קנאים לאורך כל הדרך או לפחות בדברים שבנפשנו?

פסוקים 1 -6 אפיון דמותו של עובדיה

פס 1- 2 אורך הרעב בארץ ומיקום אליהו ביחס אליו
פס 3 -6 בניית קווי אופי לדמותו של עובדיה : ירא אלוהים מסכן את חייו ומעמדו למען אמונתו ולמען נביאי ה' מחד גיסא, ומאידך גיסא שר בכיר וחשוב בממלכתו של אחאב מקורב למלך ויד ימינו.
קווי אופי אלה מעידים על מורכבות דמותו של עובדיה ועל הדילמות שעליו להתמודד עמן יום יום.

פסוקים 7 - 16 פגישת אליהו ועובדיה
בחלק זה מתקיים דו שיח בין אליהו ועובדיה.בדיאלוג זה ניתן למצוא ביקורת סמויה של עובדיה על אליהו.
איזו ביקורת מוסווית כלפי אליהו יש בדברי עובדיה לאליהו בפסוקים אלה במיוחד בפסוקים 12 -14?
מדוע עובדיה לא מגיב בחיוב לבקשת אליהו בפעם הראשונה? מדוע הוא מתפרץ כך על הנביא הכי חשוב שקיים בתקופתו? מה אנו למדים מכך שאליהו נאלץ להישבע לעובדיה על מנת שזה האחרון ישתכנע וילך לקרוא לאחאב?


להגשה -ערוך טבלה בה יופיעו הקרטריונים הבאים וענה על השאלה אחריה
קריטריונים להשוואה בין אליהו לעובדיה :
הכינוי ,דרך פעולתו ,מיקומו של הנביא ומיהכן הוא פועל, יחסו לציבור הרחב, האם הוא שותף למשחק הפוליטי.

ההבדל בין שתי הדמיות הללו אליהו ועובדיה , מאירות שתי אסכולות לגבי המנהיג הרצוי. סכם בקצרה מהי כל אסכולה וחווה דעתך על כל אחת מהן (יתרונות חסרונות )

פסוקים 17 – 19 המפגש בין אחאב לאליהו

אחאב מגיע לפגוש את אליהו כי הוא יודע שהוא רדף אחריו שלוש שנים כי הוא יודע את כוחו של אליהו בבשורה על הבצורת ועל עצירתה, הוא מאמין בכוחו של אליהו ומכאן גם בכוחו של ה'. כמו כן אחאב מציית לאליהו ללא היסוס לקבץ את עם ישראל בהר הכרמל.

בעימות בין אחאב לאליהו שניהם משתמשים במילה עוכר. המילה עוכר פירושה להציב מכשול לגרום לאסון . עוכר ישראל מי שממיט אסון על ישראל.

הביטוי - עד מתי פוסחים על שתי הסעיפים:
סעיפים הם ענפים על פי יחזקאל ל"א 6 ,8, .מנהג הציפורים הוא לדלג מענף לענף עד שהן מוצאות מנוח על אחד הענפים. אליהו מדמה את בני העם כמדלגים באמונתם מה' אל הבעל וחוזר חלילה ומבקש כי יחליטו במי הם מאמינים.
אחאב מוצג כאן לא כמי שנטש את דת ה', אלא כמי שעובד את הבעל יחד עם ה' = סינקרטיזם.

בימינו משתמשים בדימוי זה לגבי בני אדם שמהססים לקבל החלטות .
גם בתרבות שלנו אנו מסתפקים באמירות חדות קיצוניות נטולת מורכבות המובילות לעמדות קיצוניות אל מול אמירה המורכבת הדורשת זמן דיון העמקה פשרה. אמירה חד משמעית יש לה יכולת לשנות מציאות בצורה דרסטית ומהירה מצד שני יש לה סכנה המנטרלת מורכבות מהחיים ולהוביל לקיצוניות.

יום ראשון, 10 בינואר 2010

פרק י"ז סיפורי הניסים

דף עבודה שני -
הנושא : הכנתו של אליהו לתפקיד הנביא

פרק י"ז
הקדמה- הפרק מציג שלושה סיפורים השונים בתוכנם האחד מהשני אך לכולם מטרה אחת - להכין את אליהו להיות נביא ולהתכונן למאבק הגדול ביותר שלו - המאבק כנגד עבודת הבעל.
למה בעצם מספרים לנו את הסיפורים הללו על אליהו? הרי אם אכן הייתה בצורת העם הוא זה שסבל . מוקד הענינים צריך להיות בתיאור מה שקורה לעם. למה צריך לענין אותנו מה שקורה לנביא?!
אם כל הפרק מספר על אליהו כנראה שיש כאן כוונה נסתרת. מהי?
אחד ההסברים האפשריים הוא שפרק י"ז בא לספר לנו על השינוי שעובר אליהו. במהלך הפרק אלוהים מנסה להעביר את אליהו איזשהו תהליך ולכן טורחים ומספרים לנו את כל הסיפורים האלה עליו.
כזכור עסקנו בכיתה בשתי הגדרות "חינוך" ו"חונכות"
  • חינוך - עיצוב של תודעת האדם, המשנה את אופני חשיבתו. תודעת האדם מושפעת מכל המתרחש בעולמו, ולכן מעוצבת ללא הרף. הגורם המחנך משתמש בכלל זה כדי לשנות באופן מכוון או סטיכי (לא מכוון) את המציאות וכדי לשנות את תודעתו של האדם המחונך.

    חונכות - (אמנם ההגדרה היא מתחום הארגון אבל היא רלוונטית למושג שלנו)
    חונכות היא תמיכה אישית, אינדיבידואלית לאדם אשר מוכן "להניע" את חייו וזקוק לעזרה על מנת לעשות זאת. המטרה היא לזהות את הצרכים החברתיים ולעשות שימוש בקשר אנושי בסיסי ורגיל, כדי לעבוד יחד על השגת המטרה.
העזרו גם במה שדיברנו בכיתה בהקשר לשני המושגים הללו.
נקודות מחשבה/ ודיון בפרק י"ז
את השאלות הרשומות באדום עליכם להגיש - דף העבודה הזה יצורף לדף העבודה הקודם.
  • מדוע העימות בין אליהו לאחאב סובב סביב הגשם או הבצורת?
אליהו בוחר בגשם כהוכחה לעליונות ה'. הבעל, שאחאב עודד את פולחנו בישראל היה אל הפריון האחראי גם על הגשם. לפיכך אם יצליח הבעל להוריד גשם הרי שהוא האל האמיתי, ואם ה' יגרום בצורת הרי שהוא האל האמיתי.
  • אליהו מכריז על הבצורת הכרזה תמוהה במקצת שכן הוא אומר שהבצורת לא תיפסק "כי אם לפי דברי" יש פרשנים הרואים בדברים גאוותנות כאילו הוא רואה עצמו כמחליט על מועד הפסקת הבצורת ולא ה' .בניגוד להם פרשנים אומרים שהוא מצטט מדברי אלוהים "חי ה' ... אם יהיה... טל ומטר" כמו כן הוא אומר " עומד לפני ה'..."
  • בנחל כרית זהו נס כי -הבצורת בכל הארץ. כמו כן העורבים הידועים כלקחנים מעצימה את הנס ומציגה את דמותו כפלאית ומסתורית.
  • בסיפור הנס השני אליהו מעמיד את האשה האלמנה בשלושה נסיונות כדי לדעת שזו האשה שאליה התכוון ' שתכלכל אותו. הסבר כיצד? בעקבות הנסיונות הללו אליהו גומל לה "כד הקמח לא כלתה..."
  • תופעת קרי וכתיב בפסוק 15 (רישמו את התופעה הזו במילון בסוף המחברת שלכם עוד נתקל בתופעה הזו בהקשרים אחרים).קרי וכתיב הוא מושג חשוב במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא. עיקרו הוא ההבדלים בין מסורת וצורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת וצורת הקריאה שלו. לעתים השינוי בין הקרי לכתיב הוא רק באם הקריאה ולעתים השינוי גדול יותר וכולל הוספת מילה שאינה כתובה או השמטת מילה כתובה. תופעה זו מכונה 'קרי ולא כתיב' ו'כתיב ולא קרי' בהתאמה. בספרי התנ"ך המודפסים הנוהג הוא שבמילים השיש הבדל בין צורת הכתיב שלהם לצורת הקרי, ה"כתיב" מופיע בגוף הטקסט (לרוב בהשמטת הניקוד), ואילו ה"קרי" מופיע בשוליים או בגופן שונה (ובליווי ניקוד). מדוע סופרים תיקנו להיא והוא? ומדוע גרסת הכתיב מתאימה יותר למגמת הסופר?
  • בסיפור השלישי- מתרחש משבר אימון בין אליהו לאלמנה מהו ?האישה טוענת במרירות פסוק 17. רלב"ג (ר' לוי בן גרשון 1288 -1344 )מסביר את טענתה: "אמרה זה כי מפני היות אליהו נקי מן החטאים, הנה בהיותו עמה יוכר עוונה, לפי שאינה צדקת כמוהו. ואפשר שאמרה זה מפני שהאיש השלם ידקדק עמו השם יתברך מאד ויענישהו יותר על חטאו ממה שיעניש איש אחר... ולזה יתכן שאם לא היה שם אליהו יהיה השם יתברך מעלים עיניו מחטאיה אך מפני היותו שם ידקדק השם יתברך בכל הנעשה בבית אשר הוא שם, ויהי זה הסיבה להגיע עליה העונש". נסח את טענתה של האשה במילים שלך. כמו כן ענה מהי תפיסת הגמול העולה כאן?
  • השווה (דומה ושונה) בין דברי אליהו בפרק י"ז פסוק 20 במלכים, לבין ספר שמות פרק ה פסוקים 22 -23. כאמור מכל השוואה עולה מסקנה. מהי המסקנה העולה מההשוואה לגבי תיפקודו של אליהו כנביא?
  • כיצד לדעתך כל אחד מהסיפורים הללו מכינים את אליהו לתפקידו כנביא על העם? התייחס בתשובתך בין היתר ל: קשר עם העולם, מידת האיכפתיות ,האקטיביות הניסית . את פסקת הכתיבה העלה בבבלוג (תגובות)