דף עבודה רביעי
מעמד הר הכרמל
"עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים"
לאחר שהאשים אליהו את אחאב ואת בית אביו כגורמים להבאת הבצורת עקב החדרתה של העבודה הזרה, מציע אליהו לאחאב מסרנה מעשית בלשון פקודה בפסוק 19 הפותחת במילת הסקת מסקנה "ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמישים ונביאי האשרה ארבע מאות אוכלי שולחן איזבל"
מי הם "כל ישראל"? האם זוהי הצעה מעשית לקבץ ממש את כל עם ישראל על הר הכרמל? נראה שהביטוי "כל ישראל" אינו מכוון תמיד לכלל האוכלוסייה, אלא רק לחלק מהעם וכאן הכוונה לנציגי העם ולנבחריו.
מי הם "נביאי הבעל"? כדי להשיב על השאלה זו מן הראוי לברר מיהי האלוהות המכונה באורח סתמי "בעל", שכן השם הפרטי "בעל" מתייחס לכמה אלוהיות. על זיהויו של הבעל חלוקות הדעות. לפי דעה אחת, הבעל בסיפורנו הוא "בעל הכרמל" – אלוהות מקומית שנעבדה באזור הכרמל. לפי דעה אחרת הבעל הוא בעל הדד-אל המטר והגשם האוגריתי. לפי דעה נוספת הבעל הוא "בעל מלקרת"- האל הלאומי של צור וצידון. נראית יותר הדעה האחרונה וזאת משום שלבעל זה ניתן למצוא רמז בפרט ט"ז 31, שלפיו עבד אחאב את הבעל בעקבות נישואיו לאיזבל הצידונית. וכידוע האל הלאומי שלה היה בעל מלקרת. איזבל הייתה מעוניינת לחזק את מעמדה הפוליטי של צידון בישראל, לפיכך החדירה את הפולחן של בעל מלקרת לישראל ומיסדה אותו באמצעות נביאי בעל זה, שהיו גם כוהניו ואותם הביאה מצידון.היא ייחדה להם מעמד מכובד בחצר המלכות, והם נמנו בין אלה הסועדים על שולחנה. הם הטיפו למען פולחן הבעל, והפיצו את פולחנו ברחבי ממלכת ישראל.
"מי הם נביאי האשרה"?האשרה היא אלה כנענית ונחשבה לאם האלים ולבת זוגו של אל, אבי האלים. את נביאי האשרה שהיו גם כוהני האשרה, הביאה איזבל מצידון לשומרון כדי לטפח את פולחן האשרה בישראל. הם נמנו בין אכלי שולחן איזבל, אך לא היו פעילים דיים בהפצת הפולחן הזר כנביאי הבעל, שכן בכל הסיפור נזכר בעיקר הבעל ולא האשרה.
אליהו ציווה לקבץ את נציגי העם ואת נביאי הבעל והאשרה על הכרמל כדי להעמיד במבחן את האמונה בבעל ואת האמונה בה', ולהוכיח לנציגי העם את אפסותו של הבעל לעומת כוחו הבלעדי של ה', כדי שיאמינו בה' לבדו, ואז יוריד להם גשם ותסולק הבצורת.
מהי חשיבותו המיוחדת של הר הכרמל ומדוע בחר אליהו דווקא בו לערוך את מבחן האמונה? הכרמל הוא רכס הרים ובשל גובהו יוחסה לו קדושה פולחנית כמקום משכנם של האלים, כבר מן האלף השלישי לפנה"ס. הפיניקים קראו לראש הכרמל "רישא קדש" =ראש קדוש, והא נחשב למקום קדוש גם לעם ישראל ובמיוחד לנביאי ישראל אליהו ואלישע. למרות קדושתו המיוחדת של ראש הכרמל היה אתר הפולחן הישראלי לה' דווקא בתחתיתו של ההר מעל הקישון, ובו נבנו מזבחות לאלוהי ישראל כבר בתקופת דוד. במתחם הפולחני שבתחתית הכרמל בחר אליהו לערוך מבחן אמונה דווקא, משום שהאתר הפולחני של הבעל היה בקרבה יתרה לאתר הפולחני הישראלי שנהרס וקל היה לו להמחיש להם את אפסותו של הבעל מול כוחו של אלוהי ישראל.
מבחן האמונה הדתית בהר הכרמל פסוקים 20 -40
אליהו מילא אחר הוראות אליהו ושלח שליחים, והם קיבצו את נציגי העם ואת נביאי העבודה הזרה במתחם הפולחני שבתחתיתו של הר הכרמל. וכאן אליהו משתמש בביטוי "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים" הטענה היא לפולחן סינקרטיסטי – פולחן המורכב מעבודת ה' ומעבודת הבעל, ושעל מזבחות הבעל עבדו גם את ה' וגם את הבעל. אליהו מציע להם להכריע: או לעבוד את ה' לבדו או לעבוד את הבעל לבדו. העם משתתק ולא ידע להשיב על הצעת אליהו , והא ממשיך לשטוח את דבריו: " אני נותרתי נביא לה' לבדי, ונביאי הבעל ארבע מאות וחמישים איש"
דברים אלה של אליהו מעלים תמיהה- כיצד יתכן שאמר אליהו כי נותר לבדו הרי לפי הנאמר בפסוקים 4,13, ישנם עוד מאה נביאים שאותם הסתיר עובדיה?
נראה שכוונתו של אליהו בפסוק 22 היא שנותר הנביא היחידי הפעיל והמסוגל להיאבק בציבור למען עבודת ה' ואינו מתכוון לנביאים המסתתרים במערות שקולם לא נשמע. או אשפר שאליהו אינו רוצה להסגיר ולספר על החבאת מאה נביאים על יד עובדיה, כדי שלא ייוודע לאיזבל העלולה לשפוך את דמם.
להגשה ענה על השאלות הבאות :
1.כיצד מתגלית תבונתו של אליהו בהצעתו למבחן האמונה בפסוקים 22 -24?
- כיצד מתגלית תבונתו של אליהו בהצעתו לנביאי הבעל להיות ראשונים בבחירת הפר, בהכנתו לקרבן ובקריאה לאלוהיהם לאש?
- למושגים הבאים יש הקשר אלילי. הסבר כל אחד מהם בהקשרו.(העזר בספר פירוש לספר מלכים)
"ויפסחו על המזבח", "שיח", "שיג לו" ,"דרך לו" , "ישן הוא וייקץ",
"ויתגודדו כמשפטם", " ויתנבאו עד עלות השחר". - השורש ענ"ה הוא פועל מנחה בפסוקים 21 -37. ציין משמעויות שונות של הפועל ואת הקשרם.
לענות בבלוג
מה דעתך על המעשה המוזכר בפסוק 40? כיצד מצטיירת דמותו של אליהו לאור המעשה הזה? האם לפי דעתך המעמד על הכרמל ישיג את מטרתו להחזיר את העם למוטב?
לפי דעתי המעשה של אליהו היה מעשה נכון, אומנם לא הייתי מצפה מאליהו שיבצע זאת אלה העם, ובכול זאת הטבח שביצעו אליהו והעם כנגד נביאי הבעל בא כדי להחזיר על הטבח שביצעה איזבל בנביאי ה. אליהו שמטרתו להחזיר את העם לעבוד את ה' רואה בנביאי הבעל מכשול שצריך לעבור כדי שבני ישראל יחזרו לעבוד את ה' שכן הם מיסתים את העם לעבודה זרה.דמותו של אליהו מצטיירת לאחר מעשה זה כלא מוסרית אדם שמוכן לעשות הכול(אפילו להרוג!!) כדי להשיג את מטרתו.
השבמחקאני חושב שהמעמד על הר הכרמל יחזיר את העם למוטב, לפי מה שכתוב בפרק ניתן לראות שעם הבין מי הוא האל "האמיתי" ואת כוחו של האל כך שלא נראה לי שבני ישראל יחזרו לעבוד עבודה זרה לאחר כל זאת.
רן.
דעתי על המעשה בפסוק 40, היא שאליהו עשה את המעשה הנכון, מכיוון שגם נביאי אלוהים נהרגו אז הוא עשה זאת כדרך נקמה. דמותו של אליהו מצטיירת לאור המעשה כדמות של איש נקמן, שדובק במטרתו להראות את הכוח של עם ישראל ושל האלוהים.מדגיש את חוזק האל.לדעתי המעשה על הכרמל יחזיר את העם למוטב מכיוון שהעם רואה את כוחו של אלוהים ורואה שלבעל אין כוח אז העם ילך בדרכו של אליהו.
השבמחקבפסוק 40 אליהו הורג את נביאי הבעל, לדעתי אליהו מצטייר באור קשוח אבל גם קצת באור רע, כלומר הוא לא קיבל הוראה להרוג אותם אבל בחר לעשות זאת ולדעתי זה מראה צד לא טוב באופי שלו,הרי כל העם היה אלילי באותו זמן והוא לא עשה להם כלום, בנוסף לא היה צורך בזה כי הוא הרגע הוכיח לעם מי האלוהים האמיתי ויכל לוותר על ההרג, מצד שני הוא הראה מה מאזן הכוחות החדש בעם ושאין ספק בכלל שהבעל חלש מה'.
השבמחקלדעתי העם יחזור למוטב השאלה היא לכמה זמן, העם חזה בזה שה' הוא בהחלט החזק ביותר ושהבעל בכלל לא קיים ככה שאני מאמין שאחרי שהעם חזה בכח של אליהו וה' העם יחזור למוטב לזמן מה ואת האמונה בה' אבל כמו שכבר נוכחנו העם הוא קצר רואי ותוך כמה זמן הם שוב יתלוננו על משהו ויכעיסו את ה'.
רוני.טייטלבאום
המעשה בפסוק 40 שבו אליהו מבקש למצוא את כל נביאי הבעל בלי שאף אחד ימלט ואז להרוג אותם, הוא לדעתי מעשה שגוי של אליהו, מפני שהוא בעצם עושה את מה שאיזבל עשתה לנביאי ה'.
השבמחקדמותו של אליהו מצטיירת לאור מעשה זה כמישהו שמתנקם, הוא מחזיר באותה הצורה לנביאי הבעל.
לדעתי המעמד על הכרמל ישיג את מטרתו של אליהו , להחזיר את העם למוטב מכיוון שעכשיו העם יודע במי להאמין , הוא סומך על ה' וכבר לא מאמין בבעל.
אני חושבת שבפסוק 40, אליהו ניצל את המצב של העם שהיה מאוכזב מן הבעל. אליהו מצווה על העם לתפוס את נביאי הבעל ולהרוג אותם. אליהו מצטייר כמנהיג שמנצל את עמו, כשהעם מפסיק להאמין בבעל לאחר המקרה על הר הכרמל אליהו משתמש במקרה זה כדי להפעיל את העם לטובתו. מצד שני דמותו של אליהו מצטיירת דווקא כמנהיג חכם. הוא רואה שיש לו כאן חלון הזדמנויות שהעם לא מאמין בבעל כרגע ומנצל זאת כדי להשמיד את נביאיו ולגרום לעם לחזור למוטב, למצוות ה'. המעמד על הר הכרמל לא ישיג את מטרת אליהו לפי דעתי מפני שבשביל שהעם יחזור למוטב השינוי צריך לבוא מהעם ושהעם באמת יאמינו בה' ולא שאליהו יראה לעם ישראל כמה ה' יותר טוב ושהוא באמת ה- ה' של עם ישראל והבעל לא אלוהיהם, כי בני ישראל יוכלו למצוא אל אחר להאמין בו ויחזרו לדריכהם הרעות.
השבמחקלפי דעתי המעשה המוזכר בפסוק 40 הוא מעשה אכזרי וקשה אבל הוא חובה על בני ישראל מכיוון שאם הם לא יעשו זאת אחר כך נביאי הבעל ימשיכו עם זה וגם ימשכו אליהם את בני ישראל עוד פעם.
השבמחקדמותו של אליהו מצטיירת לאור המעשה הזה כדמות אכזרית ורעה כלפי עמים אחרים עם דתות שונות אבל זבה מצייר את דמותו של אליהו גם כדמות חזקה שלא מוותרת וגם מפחידה כך שבני ישראל יפחדו לעשות מעשה כזה או דומה.
שובל יעקב
לפי דעתי מעמד הכרמל ישיג את מטרתו להחזיר את העם למוטב מכיוון שאחרי מעמד הכרמל בני ישראל יפחדו לעשות מעשה כזה או דומה וגם אין להם בשביל מה לעשות מעשה כזה מכיוון שהם ראו שאלוהי הבעל לא אמיתיים לא בעלי כוחות ואלא ה' הוא בעל הכוח האמיתי.
דעתי על המעשה המוזכר בפסוק ארבעים היא שזה מעשה קשה ואכזרי,אך מבחינת אליהו הוא הכרחי על מנת לפגוע במאמיני הבעל וסוג של נקמה כלפי מעשיה של איזבל לנביאי ה'. ניתן לראות כאן אליהו שונה ממה שראינו עד כה שפועל באגרסיביות,הוא יוזם וא מחכב להוראות.
השבמחקלפי דעתי המעמד על הר הכרמל לא יחזיר את ישראל למוטב והם ימשיכו לעבוד אלילים מכיוון שלמרות הרבה ניסים שעם ישראל ראה הם תמיד מדרדרים לעבודת אלילים ובמצבם הרבה יותר קל לעבוד אלילים.
(איתמר אלרואי)
לדעתי המעשה בפסוק 40 הוא מעשה נכון, כיוון שהוא מראה שעבודת אלוהים היא מחייבת, ומראה את גזר דינם של כל אחד מבני ישראל שימשיך לעבוד אלילים אחרים. כמו כן, שחיטת נביאי הבעל בעצם מספקת מן סיום מוחץ ליריבות בין נביאי הבעל לנביאי ה' ומדגישה את נצחונו של אלוהים ואת שליטתו הבלתי מעורערת.
השבמחקדמותו של אליהו מצטיירת כדמות קשה ועקשנית לאור המעשה, שכן הוא מתעקש לסיים את היריבות בצורה מוחצת ולחסל עיקרי המאמינים בבעל בפני כל העם. בנוסף, אליהו מצטייר כדמות כוחנית מאוד, שכן הוא פשוט מחסל אחד אחד את נביאי הבעל ללא היסוס וללא בעיות.
לדעתי מעמד הר הכרמל כן ישיג את מטרתו, אולי מהסיבה שהעם פשוט יפחד מכוחו העצום של אלוהים ( העם היה נוכח במעמד הר הכרמל והיה עד לכוחו ויכולותיו של אלוהים ) וישוב לעבוד אותו בתקווה לא לסיים באותה צורה כמו נביאי הבעל, ואולי מהסיבה שהעם ירצה להיות עם הצד החזק (למעשה העם ירצה להיות עם אלוהים, כיוון שלאחר המעשים הללו, ניכר כי אלוהים הוא החזק ביותר ) ולהרגיש ביטחון, ולא להיות בצד אחר כנגד אלוהים.
דעתי על המעשה בפסוק 40 היא מעורבת. מצד אחד אני חושב שזה טוב להעניש את נביאי הבעל שגרמו לעם לסטות מהדרך הטובה במשך כל כך הרבה זמן, ומצד שני מעשה זה אינו ראוי לאליהו כי לאורך ההיסטוריה של העם בארץ מנהיגים נהגו למחול לאויביהם (לדוגמא שלמה עם אדניה). אך לדעתי בגלל שבימים ההם עונש מוות היה דבר שכיח וזה היה הרבה לפני הפצת זכויות האדם לעולם, יש הצדקה למעשה הזה. דמותו של אליהו מצטיירת כדיכוטומית, אם האנשים האלה לא הולכים בדרכו צריך להעניש אותם עונש מוות.
השבמחקלדעתי המעמד על הרמל חייב להחזיר את העם למוטב כי אם המעמד על הכרמל לא יחזיר את העם למוטב שום דבר כבר לא יחזיר. יש כאן נס גלוי שהוא הדרך הטובה ביותר לגרום להם להאמין בה', אם זה לא יצליח אז כנראה שבדור הזה לפחות לא יהיה ניתן להחזיר את העם למוטב.
נ.ב. שאלה 3 הייתה קשה ואני לא בטוח שהתשובה שלי טובה, תוכלי לחזור על הנושא בכיתה?
בפס' 40 אליהו מצווה להרוג את כל נביאי הבעל לאחר שהעם הבין שאלוהים הוא האלוהים היחיד. לדעתי, מעשה זה היה מעשה נכון והראה את הנהגתו של אליהו ואת יכולתו לקחת פיקוד ולקבל החלטות ביוזמתו (להבדיל מכל הפעמים שפעל רק מתוך ציווי של אלוהים). דמותו של אליהו מצטיירת כדמות חזקה שכבר לא תלויה בה', מנהיג שיוזם ונלחם עד שנצח. אם עד עכשיו ראינו שהוא היה פסיבי, עכשיו אפשר לראות שהוא אקטיבי.
השבמחקלפי דעתי המעמד על הכרמל ישיג את מטרתו להחזיר את העם למוטב, כי כבר עכשיו אנחנו יכולים לראות שהעם עזב את הבעל והחליט במי הוא מאמין סוף סוף.
גל בסון
דמותו של אליהו מצטיירת בתור דמות נקמנית מעט, שכן הוא מורה על האנשים לרצוח את נביאי הבעל, אולי כמין "נקמה" על העובדה שהם אינם משרתים את ה', ובאמת מאמינים באל אחר שאינו קיים.
השבמחקלדעתי מעמד הר הכרמל השיג את מטרתו, מפני שכעט העם יודע שהאל החזק הוא ה', ושהבעל אינו קיים. כל האנשים שהאמינו בבעל כעת מבינים שאם אלוהים הצליח לעשות את מה שעשה, והבעל לא הצליח, כנראה שהאל האמיתי הוא ה' ולא הבעל.
דעתי על המעשה המוזכר בפסוק 40 היא שכנראה על פי תפיסתו של אליהו הדבר היה לגיטימי לחלוטין. תפיסה זו אולי עמדה כנקמה על רדיפתה של איזבל את נביאי השם, או מתוך כעס טהור על חטאיו של העם. בכל אופן, כמובן שבימינו אנו, הדבר ממש לא היה מתקבל על הדעת, אך בתקופתו של אליהו, ומתוקף סמכותו כנציג האל, היתה לו זכות מלאה לעשות את מה שעשה.
השבמחקלדעתי, דמותו של אליהו לאור המעשה הזה מצטיירת כנקמנית, מלאת כעס ותוקפנית. אולם, יש לך הצדקות כפי שכתבתי לעיל ( רדיפת איזבל וחטאי העם ) .
המעמד על הכרמל לדעתי יזעזע את העם ואכן יגרום להם לשוב למוטב. אך, החזרה בתשובה של העם תהיה שלמה ואמיתית אך ורק ברגע שאחאב ואיזבל יעלמו מה"במה" , כלומר רק כאשר המקור לחטאים ימוגר.
לפי דעתי המעשה המוזכר בפסוק 40 הוא מעשה פסול שלפי דעתי צריך להיחשב כחטא גדול כיוון שלפי התנך צריך לקדש את החיים ובגלל סטייה מדרך אלוקים( טעות אנוש ) אסור להרוג אנשים כמובן כשמדובר בנביא שאנו מצפים ממנו להיות רחום שדואג לצורכי העם שלו( חלק מנביאי הבעל היו חלק מהעם )- אלו הם חלק מהדרישות של להיות מנהיג על עם - אסור למנהיג על כל חטא לרצוח אנשים. מה גם ששום ציווי אלוקי או אישור אלוקי לא ניתן לו על מנת לפעול בצורה אכזרית שכזו.
השבמחקמתוך המעשה הזה אליהו מצטייר כנביא לא מוסרי ואף אכזרי שלא ממש ראוי להנהיג עם- אמנם הוא ירא אלוקים ולא מוכן להתפשר אך אסור למנהיג להגיע לרמות כאלה של אכזריות בטח שלו כלפי העם שלו.
אך למרות כל זה המעמד על הכרמל בהחלט ישיג את מטרתו להחזיר את העם למוטב. ראשית העם ראה עד כמה כוחו של אלוקים גדול ועד כמה הבעל לא אמיתי והוא לא בעל כוחות. בנוסף המעשה האכזרי שנעשה ע"י אליהו בעצם יראה לעם מה יקרה למי שיבגוד ויסטה מדרך אלוקים- אני לא מצדיק את מה שהוא עשה אבל לאחר המקרה הזה העם יחשוב פעמיים לפני שהוא יעבוד אלילים.
אני חושבת על מעשה המוזכר בפסוק 40 שהוא מעשה שמבטא את אליהו כמנהיג אקטיבי ממנהיג פסיבי, הוא מנצל את הזמן שבו העם כבר לא ככ מאמין בבעל ובעצם כאן יש לו שעת כושר כדי לפגוע ולנקום בנביאי הבעל שהוא מצווה שבני ישראל ירצחו אותם. אליהו מצטייר כמנהיג אומנם די אכזרי אך אחד שיודע לקבל החלטה במהרה ולא צריך להתייעץ עם ה' , הוא מצטייר כמנהיג שיעשה הכל כדי לזכות באמונת העם חזרה בה'
השבמחקדניה דובסון
נהנתי לקרוא את תשובותיכם. הן מעידות על מחשבה וניתוח כפי שי1 יודעת לעשות.
השבמחקמתוך רוב התשובות שלכם עולה דמותו הקיצונית של אליהו ,שפועל להשגת המטרה ללא כל מורא ופשרה. הקיצוניות בתגובותיו, עולה בהרבה מן התשובות שלכם. השאלה הנשאלת היא האם בתגובה קיצונית שכזו תושג המטרה שלו?! הרי אנו מדברים על חינוך העם לעבודת האל .חינוך לוקח זמן זהו תהליך, והשינוי צריך לבוא מבפנים כפי שהלה אמרה בתגובתה. האם בתגובה קיצונית כזו יבוא בשינוי המיוחל?!האמנם המעשה הקיצוני הזה ומבחן האמונה יחזירו את העם למוטב ?! עוד פרקים יגידו. ערב טוב ושוב תודה ענת צידון
מה דעתך על המעשה המוזכר בפסוק 40? כיצד מצטיירת דמותו של אליהו לאור המעשה הזה? האם לפי דעתך המעמד על הכרמל ישיג את מטרתו להחזיר את העם למוטב?
השבמחקאני חושב שהמעשה שאליהו עשה בפסוק 40 הוא נכון. אליהו היא צריך להרוג את נביאי הבעל מכיוון שמטרתו הייתה להחזיר את עם ישראל לעבוד את ה', ונביאי הבעל היו כמו מחסום בשבילו, הם הפריעו לו. אליהו לא סתם הרג אותם, הוא ניסה לגרום להם להאמין בה' שוב, אבל עם חלקם המבחן לא עבד. אליהו עשה זאת גם מפני שאיזבל עשתה זאת לנביאי ה'. יש כאן מידה כנגד מידה. דמותו של אליהו מצטיירת כאדם עקשן, ובעל כוח. הוא עקשן כיוון שלא טבח בנביאי הבעל סתם, אלא ניסה להשפיע עליהם כדי שיאמינו בה', ורק לאחר זה הוא טבח בהם. אליהו מצטייר כבעל כוח כיוון שאדם אחד פתאום מחליט להרוג 450 אנשים. (אפילו שהוא נביא ולא סתם מישהו מהעם). זה מראה על כוח.
לדעתי המעמד על הכרמל ישיג את מטרתו להחזיר את העם למוטב מכיוון שלאחר זה הם הבינו שהאל האמיתי הוא ה' ואותו צריך לעבוד ובו צריך להאמין.
בפסוק 40 מסופר על כך שאליהו מבקש להרוג את כל נביאי הבעל. לא הייתי מצפה למעשה כזה מצד הנביא אליהו אבל מצד שני אני חושב שהמעשה של אליהו היה נכון מכוון שבהתחלה גם איזבל רצתה להרוג את נביאי ה'.
השבמחקבעקבות המעשה הזה אפשר לראות את אליהו כדמות נקמנית ומלאה כעס. אני חושב שהמעמד של הר הכרמל יחזיר את העם למצבו הטוב, רוב בעם יבינו מי הוא האל היחיד והעליון וילכו אחרי ה'.
לפי דעתי, ניתן לראות את מעשהו של אליהו ואת דמותו של אליהו בעקבות המעשה שמוזכר בפס' 20 במספר דרכים ואופנים.
השבמחקאליהו, מצד אחד, מוצג כדמות חסרת רחמים כיוון שמוכן להרוג את מאות נביאי הבעל ללא היסוס ומוכן לקחת על עצמו הרג של מאות נביאים. למרות זאת, מצד שני, ניתן לראות זאת כמעשה המביע קנאה דתית לה'. אליהו מוכן להרוג עובדי אלילים למען ה'- חלק ממצוות התורה (יש להרוג כל אדם אשר עובד או מסית לעבודה זרה- דברים י"ג, 7-12). למרות זאת, אליהו היה צריך להותיר לה' לעשות בנביאי הבעל כרצונו ולא לקחת את עניין זה לידיו, כיוון שלפי דעתי, הזכות לחיות או למות טמונה בידי אלוהים ולאף אחד אחר אין זכות לקחת חיים של אדם אחר (גם אם הוא שליח של ה'), כלומר- רק ה' יכול להחליט אם רוצה להשאיר את נביאי הבעל בחיים או להרגם, אך ההחלטה, בסופו של דבר, צריכה לבוא מיד ה', ולא משליחיו.
בעקבות מעשה זה, ניתן להסיק שהיה חוסר בחופש פולחן וחוסר סבלנות דתית שהיו באותה תקופה.
לפי דעתי, המעמד על הר הכרמל ישיג את מטרתו להחזיר את העם למוטב, כיוון שהעם יראה את העוצמה האדירה שיש בה' ואת אפסות הבעל לעומתו בעקבות המבחן שעבר העם בקריאתו לאל הבעל ואת כישלונם בעקבות זאת, לעומת ההצלחה הגדולה של אליהו.
לאחר המבחן העם יפחד מכוחו הגדול שגילה ה' במבחן האש מול נביאי הבעל, לכן יחזור העם לזרועות ה'.
לפי דעתי המעשה של אליהו הוא לא ראוי. אני חושבת שאף על פי שאיזבל רדפה את נביאי ה', אין צורך לנקום מכיוון שהנקמה היא חסרת טעם ואכזרית.
השבמחקכאשר אליהו פועל באותה הצורה שאיזבל פעלה ו"יורד לרמה שלה" הוא הופך את הפעולה שלה ללגיטימית ומקובלת.
אם אליהו היה מניח לנביאי הבעל הוא היה מצדיק את העובדה שפעולה של איזבל היא אכזרית וברברית ומחזק את מעמדו ואת מעמד ה' כגופים רחומים והגונים, בעלי מצפון וחוש צדק.
אליהו מצטייר כפועל בדרך טרור והפחדה ולא כנביא, צדיק.
לפי דעתי, אם אליהו היה בוחר לפעול בצורה שונה הוא היה מצטייר בצורה טובה וראוייה יותר לנביא.
לפי דעתי הגדולה של היהודות ומה שמייחד אותה מדתות כמו הנצרות והאסלאם הוא העובדה שהיא לא שואפת להתחרב ולא כופה את עצמה על אנשים. בכך היהדות מוכחת כדת בטוחה יותר בעצמה ששואפת את הכוח שלה מעצם האמונה הפנימית החזקה ולא מעצם הכוח הפוליטי ושאר דברים שוליים בשביל דת, דרך חיים, פילוסופיה...
כאשר אליהו פועל בצורה כזאת הוא מבטל את כל הגדולה של הדת היהודית ומצטייר כלוחם כוח, כאחד שלא מבין את משמעותה של הדת אותה הוא מייצג...
אני חושבת שבסופו של דבר המעשה של אליהו כן יגרום לעם לחזור למוטב, אבל לא מהסיבות הנכונות-העם יחזור למוטב מפחד ויאמין בה' כמו עם שמציית לרודן...
(מצטערת על האיחור, מגמת ערבית הייתה בגדנ"ע)
השבמחקלפי דעתי, המעשה של אליהו בפסוק 40 הוא מעשה נבזי, נקמני, אכזרי, לא מוסרי ופסול. אומנם איזבל רצחה ושחטה את נביאי ה', אבל היא ואך ורק היא עשתה זאת - נביאי הבעל לא היו קשורים להחלטתה. למרות שנביאי הבעל לא מאמינים בה', אין לאליהו שום זכות לקום ולשחוט אותם. מעשה נבון מצידו היה יכול להיות לרצוח את איזבל.
דמותו של אליהו מצטיירת כדמות מאוד נקמנית, קיצונית ופזיזה, שלדעתה כל האמצעים כשרים כדי להגיע למטרתו. מצד שני, אליהו מנצל כאן הזדמנות שלא הייתה קיימת קודם לכן - העם הפסיק להאמין בבעל, ולכן יש כאן סיכוי שהעם יסכים עם פעולותיו הקיצוניות, יתמוך בו ואף יעזור לו (כנקמה אישית על רצח נביאי ה').
לדעתי המעמד על הר הכרמל ישיג את מטרת אליהו (להשיב את העם למוטב), אך לטווח קצר. העם חזה כעת בנס, ובפעולותיו הקיצוניות של אליהו כנגד אלו שלא מאמינים בה' - ולכן העם יאמין בה' לתקופה מסויימת, מתוך הפחד של גורל הלא מאמינים, ומתוך האמונה השלמה שנבעה מהנס בהר הכרמל.
אך אני בטוחה שבשלב כלשהו מנהיג מסויים בעל אמונה אחרת יקום וישלוט בישראל, ובכך ידרדר את העם כולו. בנוסף, כשהדורות כבר יתחלפו (האנשים שחזו בנס במו עיניהם ימותו, ויוולדו להם ילדים שרק שמעו סיפורים על הנס), עם ישראל ישכח מאותו מבחן, וישכח מהאמונה האמיתית.
לפי דעתי המעשה המוזכר בפס' 40 , היא שאליהו עשה את המעשה שהיה נכון לעשותו, מכיוון שנביאי אלוהים גם הם נהרגו אז הוא עשה זאת כדרך של נקמה. דמותו של אליהו מצטיירת לאור המעשה כדמות של איש נקמן,דמות לא מוסרית של אדם שמוכן לעשות הכול כדי להשיג את מטרתוולהראות את כוחו של עם ישראל ושל אלוהים.
השבמחקאליהו מדגיש את חוזקו של ה'.לפי דעתי המעשה על הכרמל יחזיר את העם למוטב מכיוון שהעם רואה את כוחו של אלוהים ורואה שלבעל אין כוח שמשתווה לכוחו של אלוהים, אז העם ילך בדרכו של אליהו.