יום ראשון, 14 בפברואר 2010

פרק י"ט - מה לך פה אליהו?

דף עבודה שישי
פרק י"ט

מה לך פה אליהו?

הנושא: מהי משמעות דבר ה' "מה לך פה אליהו" (9) , כלום ה' אינו יודע מה יש לאליהו בהר חורב, הרי ה' כיוון את דרכו למקום זה?

ההימלטות של אליהו למדבר אנלוגית להימלטותו של משה למדבר, לאחר הריגתו את המצרי.( שמות פרק ג) . זאת ועוד משך זמן ההליכה של אליהו אל הר חורב ארבעים יום וארבעים לילה בלא מאכל ומשקה, מזכיר לנו את זמן שהותו של משה על הר חורב ארבעים יום וארבעים לילה בלא מאכל ומשקה (שמות כ"ד 18).

השימוש באנאלוגיה הזו בין שני הנביאים אליהו ומשה, אינה סתמית אלא מכוונת אל הרעיון המרכזי הגלום בשאלה החוזרת על עצמה בפרק "מה לך פה אליהו ?"

המאמר "קול דממה דקה" : צורה ותוכן במל"א י"ט מחבר: יאיר זקוביץ

(אנו נתייחס רק לחלק האחרון במאמרו של החוקר זקוביץ יאיר)
אם לא נפתח הקישור מכל סיבה שהיא, העתק את הכתובת של האתר-
http://mikranet.org.il/search/search.html?query=קול%20דממה%20דקה

מטרת המאמר: קריאה מדוקדקת במלכים א י"ט - סיפור בריחת אליהו למדבר והתגלות ה' אליו בהר חורב. המאמר מצביע על ביטויים מקבילים במחזור סיפורי אליהו ומשווה אל ההתגלות למשה בחורב. מתוך העיון מתברר אפיה של דמותו של אליהו הנביא.

הדמיון שבין קורות משה לקורות אליהו בסיפורנו דמיון מובהק הוא, המעיד על זיקה ישירה: ארבעים יום וארבעים לילה של צום, המערה, הלא היא נקרת הצור, ותיאור ההתגלות – ה' העובר על פני הנביא, שעיניו מכוסות והוא אינו רואה פני אלוהיו. דומה כי על סיפורנו מרחפת לא רק רוח ההתגלות בשמ' לג, יז-כג אלא רוח המכלול כולו – פרקים לב-לד המתארים את המשבר הנורא ביחסים שבין העם העובד לעגל לבין אלוהיו (פרק לב), משבר הנמשך עד חידושה של הברית (פרק לד)
כאשר חטא העם ביקש ה' לכלותו ולעשות את משה לגוי גדול (שמ' לב, י), אך משה מלמד סניגוריה על ישראל ואינו מרפה עד אשר נענה לו ה': 'וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו' (לב, יד; והשווה דב' ט, כה-כט). בהמשך הפרק, כשמבקש משה לכפר על חטאת העם, אין הוא נרתע מהשליך חייו מנגד: 'אם תשא חטאתם, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת' (שמ' לב, לב). אליהו ביקש מאלוהיו ליטול את חייו בייאושו מן העם ומשליחותו הנבואית. משה, לעומתו, אינו רואה טעם לחייו אם לא יישא ה' לחטא עמו.
את ההתגלות בשמ' לג יוזם משה, המבקש אות ומופת לרצונו הטוב של ה' כלפי ישראל (פס' טז), ובהיענותו נותן ה' ביטוי להיותו בעל-רחמים: 'ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם' (פס' יט). והנה, כשעובר ה' על פני משה, סניגורם של ישראל, אנו שומעים: 'וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה' ויעבר ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת. נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה...' (לד, ה-ז). אך לצד מידת-הרחמים ניתן ביטוי גם למידת-הדין: '... ונקה לא ינקה, פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שילשים ועל ריבעים' (שם). לפיכך משה הרואה עצמו בכלל ישראל, ממהר ומבקש: 'אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו' (פס' ט). ה' נענה למשה ומודיעו: 'הנה אנכי כורת ברית, נגד כל עמך אעשה נפלאות...' (פס' י). בברית זו מוטלות חובות גם על העם – נאמנות לה' ומלחמה באלילות: '... כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרותון. כי לא תשתחוה לאל אחר כי ה' קנא שמו אל קנא הוא...' (לד, יג-יד והשווה שמ' כ, ה). והעם אכן עזב ברית זו (מל"א יט, י); תחת להרוס את מזבחות האלילים הרסו, לדברי אליהו, את מזבחות ה' (שם) ואף השתחוו לבעל (פס' יח), למרות האיסור המפורש להשתחוות לאל אחר. על כך קינא אליהו ל'אל קנא', לה' (מל"א יט, י).
ישראל חטא ועזב את הברית, אשר נכרתה עמו לאחר שה' מחל לו על חטא העגל, אך אליהו לא נהג כמשה. הוא שהכריז על חטאי ישראל, על קנאת ה', והוא שקרא, בדברי הנקם אשר ביטא בחורב, להרג בני ישראל בחרב. על רקע הפרקים לב-לד בספר שמות, על רקע מנהגו של משה, מתבררת סטייתו של אליהו מדרך ייעודו, ממילוי שליחותו.

להגשה –
ההשוואה בין משה ואליהו מטרתה להאיר את דמותם של הנביאים הללו.על סמך נקודות הדמיון ונקודות השוני, מה תורמת ההשוואה הזו בין שני הנביאים, וכיצד היא מאירה ביתר שאת את דמותו של אליהו ופועלו?
הגב בבלוג -
מהי מטרת השאלה הריטורית בפי אלוהים "מה לך פה אליהו?"

יום שלישי, 2 בפברואר 2010

פרק י"ט "מה לך פה אליהו"

דף עבודה חמישי
פרק י"ט

מה לך פה אליהו?

הנושא :האם צלחה משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה פרק י"ט ?

חוקרים רבים סבורים ,כי הסיפור בפרקנו אינו המשכו של הסיפור בפרק י"ח, ולדעתם יש להפריד בין הסיפורים שבשני הפרקים אלה מכמה טענות. טענתם העיקרית: לא יתכן שלאחר הסיפור בפרק י"ח 39 -46 שהעם מכיר באלוהותו הבלעדית של ה', יסופר בהמשך- בפרק י"ט, כי אליהו מתלונן שהוא נשאר בודד במערכה נאמן לה' וכי עם ישראל חוטא באלילות (י"ט 10, 14), וה' משיב לו, כי ישמיד את רובו הגדול של העם (י"ט 18).
אולם ניתן להפריך טענה זו ולטעון כנגדה. לפי הסיפור שבפרק י"ח 39 - 46 הצליח אליהו רק ליום אחד לעורר את העם להכיר באלוהותו הבלעדית של ה', אבל אחר כך לא רק שלא הייתה לאליהו תמיכה מהשלטון לבסס את הישגו, אלא יתרה מזו, איזבל ביקשה להורגו והוא נמלט על נפשו, בתחילת פרק י"ט. לפיכך הישגו ירד לטמיון.

התרשמותו של אחאב ממעשי אליהו בהר הכרמל פסוק 1 –
התרגשותו של אחאב מודגשת על ידי שני אמצעים אמנותיים.
· כמו אנפורה -"ואת כל". הדגש על כל מה שאליהו עשה חושף את כל מה שהרשים את אחאב במיוחד רצח נביאי הבעל לכן מתמקד בפעולה זו מבין כל הפעולות האחרות שעשה אליהו על הכרמל.
· אמצעי נוסף -החזרה .פעמיים אחאב חוזר על רצח נביאי הבעל למרות היותו שולי בהר הכרמל אבל זה מה שמעניין את איזבל.

מכאן ישנו עימות בין איזבל לאליהו בפסוק 2 איזבל מבקשת את נפשו של אליהו וכדי להבהיר את כוונתה היא משתמשת בלשון שבועה, והעונש בבחינת "מידה כנגד מידה".
תגובתו של אליהו מעידה על פחד שמומחש בשלושה פעלים: ראה קם והלך. יש המפרשים שאליהו ברח על דעת עצמו ולא על פי צו אלוהים.

לדעת פרשנים אחרים תגובה זו מעלה קושי תיאולוגי:
רבי לוי בן גרשום (בר"ת: רלב"ג) (12881344) היה איש מדע, פרשן המקרא, רופא, מתמטיקאי, ומחשובי הפילוסופים היהודיים. פעל בפרובנס, חבל ארץ בדרום צרפת.

רלב"ג:" כאשר ראה הסכנה שהוא בה, לא רצה לסמוך על נס אבל קם ותכף והלך למלט את נפשו"
כיצד זה הנביא הקנאי לה' שחזה בארבעה ניסים מאבד את אמונתו בישועתו של ה'? ניצחונו היה כלא היה שוב חייו בסכנה והוא נאלץ לברוח. לפיכך במהלך ההליכה הממושכת במדבר גבר עליו ייאושו ומבקש לו למות.

אליהו בפסוק 4 "וישאל את נפשו למות .. "
אברבנאל: רבי דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל (1437 - 1508), מדינאי יהודי, פילוסוף, פרשן מקרא, ואיש כספים. מחבר פירוש אברבנאל על התורה.

אברבאנל : "שראה אליהו שה' סר מעליו ולא דיבר לו ובכלל ולזה לא ידע מה יעשה אם יברח מפני איזבל או אם ישב ויבטח באלוהיו, ולכן הלך בעצת נפשו וכפי שעלה על רוחו ולא נמשך על פי הנבואה לפי שלא באהו הרוח וזה שהלך בעצת נפשו..."
לדעתו לא אלוהים יזם את העימות ולא הוא ציווה על אליהו בעת שערך את הניסיון בהר הכרמל אלא הוא שמע את תפילתו ולכן מילא את בקשתו ועשה נס. מכאן אליהו מבקש מה' שיורה לו מה לעשות.

מדוע בחר אליהו ללכת אל המדבר דווקא? נראה כי בחירתו ללכת למדבר נובעת משלוש סיבות שמפרטן רד"ק בפירושו לפסוק 4 :
"והוא הלך במדבר"- אפילו בארץ יהודה לא בטח כי ירא שמא תשלח איזבל להורגו שם. ויצא מן הישוב והלך לו במדבר במקום שלא ימצא מחיה וימות , כי בחר מותו מחייו.או יראה אליו דבר ה' מה לעשות".

רבי דוד בן יוסף קמחי (רד"ק) (1160 - 1235). מגדולי פרשני המקרא והדקדקנים של השפה העברית. אביו הוא הדקדקן והפרשן יוסף קמחי ואחיו משה קמחי התפרסם גם הוא בפרשנותו למקרא.רד"ק הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים והושפע מאוד בכך מאבן עזרא ומהרמב"ם.

משאלתו של אליהו למות היא כהודאה כי נכשל בשליחותו הנבואית, שכן הוא מגורש מהיישוב ועבודת הבעל לא פסקה בממלכת ישראל. אליהו שהוא עייף, רעב ומואס בחייו ניסה לברוח אל המוות, כשמצא מפלט בשינה תחת אחד משיחי הרותם המדברי. אך לפתע "והנה זה מלאך נגע בו, ויאמר לו קום אכול" (5) אליהו מתעורר משנתו ורואה "מראשותיו עגת רצפים וצפחת מים". הוא אוכל ושותה כדבר המלאך ושוב נרדם. אך המלאך אינו מניחו לשקוע בתרדמה ולברוח ממילוי תפקידו הנביאי, ומצווה אותו שנית לאכול משום שעליו ללכת בדרך ארוכת טווח "קום אכל כי רב ממך הדרך".

אליהו הלך לתומו ולא ידע אנה יפנה. נעשה לו נס מבחינת הזמן והמקום. מבחינת הזמן- הלך 40 יום ו40 לילה בלא מאכל ומשקה עד הגיעו להר חורב. מבחינת המקום- ה' כיוון את דרכו להר חורב, שבו עתיד אליהו לזכות להתגלות אלוהית.

ההתגלות בהר חורב פסוקים 9 – 18
מהי משמעות דבר ה' "מה לך פה אליהו" (9) , כלום ה' אינו יודע מה יש לאליהו בהר חורב, הרי ה' כיוון את דרכו למקום זה? על כך נענה בדף העבודה השישי.

האשמותיו של אליהו מונים חמישה סעיפי אישום חמורים כנגד העם, שעלולים להמיט על העם עונש כבד.
מההשוואה בין גרסת אליהו לגרסת המספר ניתן לראות כי האישומים אינם מדויקים, והם חושפים את תחושת הנקמה של אליהו:
גרסת אליהו :
  • כי עזבו בריתך בני ישראל
  • את מזבחותיך הרסו
  • ואת נביאך הרגו בחרב
  • ואותר אני לבדי
  • ויבקשו את נפשי לקחתה
  • גרסת המספר:
  • י"ח 39
  • י"ח 4 ,13
  • י"ח 4
  • י"ח 4, 13
  • אין לכך כל ראיה
ענה בבלוג: למה לפי דעתך לא צלחה משימתו של אליהו להחזיר את העם בתשובה?התייחס בתשובתך לכל מה שלמדנו עד כה בסיפורי אליהו. הנך יכול להסתכל בתגובות חבריך לשיעור הרביעי, ולבנות את טיעונך. (להזכירך טיעון = טענה+נימוק+הסבר+דוגמא)