פרק י"ט - מה לך פה אליהו?

דף עבודה שישי
פרק י"ט

מה לך פה אליהו?

הנושא: מהי משמעות דבר ה' "מה לך פה אליהו" (9) , כלום ה' אינו יודע מה יש לאליהו בהר חורב, הרי ה' כיוון את דרכו למקום זה?

ההימלטות של אליהו למדבר אנלוגית להימלטותו של משה למדבר, לאחר הריגתו את המצרי.( שמות פרק ג) . זאת ועוד משך זמן ההליכה של אליהו אל הר חורב ארבעים יום וארבעים לילה בלא מאכל ומשקה, מזכיר לנו את זמן שהותו של משה על הר חורב ארבעים יום וארבעים לילה בלא מאכל ומשקה (שמות כ"ד 18).

השימוש באנאלוגיה הזו בין שני הנביאים אליהו ומשה, אינה סתמית אלא מכוונת אל הרעיון המרכזי הגלום בשאלה החוזרת על עצמה בפרק "מה לך פה אליהו ?"

המאמר "קול דממה דקה" : צורה ותוכן במל"א י"ט מחבר: יאיר זקוביץ

(אנו נתייחס רק לחלק האחרון במאמרו של החוקר זקוביץ יאיר)
אם לא נפתח הקישור מכל סיבה שהיא, העתק את הכתובת של האתר-

http://mikranet.org.il/search/search.html?query=קול%20דממה%20דקה

מטרת המאמר: קריאה מדוקדקת במלכים א י"ט - סיפור בריחת אליהו למדבר והתגלות ה' אליו בהר חורב. המאמר מצביע על ביטויים מקבילים במחזור סיפורי אליהו ומשווה אל ההתגלות למשה בחורב. מתוך העיון מתברר אפיה של דמותו של אליהו הנביא.

הדמיון שבין קורות משה לקורות אליהו בסיפורנו דמיון מובהק הוא, המעיד על זיקה ישירה: ארבעים יום וארבעים לילה של צום, המערה, הלא היא נקרת הצור, ותיאור ההתגלות – ה' העובר על פני הנביא, שעיניו מכוסות והוא אינו רואה פני אלוהיו. דומה כי על סיפורנו מרחפת לא רק רוח ההתגלות בשמ' לג, יז-כג אלא רוח המכלול כולו – פרקים לב-לד המתארים את המשבר הנורא ביחסים שבין העם העובד לעגל לבין אלוהיו (פרק לב), משבר הנמשך עד חידושה של הברית (פרק לד)
כאשר חטא העם ביקש ה' לכלותו ולעשות את משה לגוי גדול (שמ' לב, י), אך משה מלמד סניגוריה על ישראל ואינו מרפה עד אשר נענה לו ה': 'וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו' (לב, יד; והשווה דב' ט, כה-כט). בהמשך הפרק, כשמבקש משה לכפר על חטאת העם, אין הוא נרתע מהשליך חייו מנגד: 'אם תשא חטאתם, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת' (שמ' לב, לב). אליהו ביקש מאלוהיו ליטול את חייו בייאושו מן העם ומשליחותו הנבואית. משה, לעומתו, אינו רואה טעם לחייו אם לא יישא ה' לחטא עמו.
את ההתגלות בשמ' לג יוזם משה, המבקש אות ומופת לרצונו הטוב של ה' כלפי ישראל (פס' טז), ובהיענותו נותן ה' ביטוי להיותו בעל-רחמים: 'ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם' (פס' יט). והנה, כשעובר ה' על פני משה, סניגורם של ישראל, אנו שומעים: 'וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה' ויעבר ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת. נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה...' (לד, ה-ז). אך לצד מידת-הרחמים ניתן ביטוי גם למידת-הדין: '... ונקה לא ינקה, פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שילשים ועל ריבעים' (שם). לפיכך משה הרואה עצמו בכלל ישראל, ממהר ומבקש: 'אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו' (פס' ט). ה' נענה למשה ומודיעו: 'הנה אנכי כורת ברית, נגד כל עמך אעשה נפלאות...' (פס' י). בברית זו מוטלות חובות גם על העם – נאמנות לה' ומלחמה באלילות: '... כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרותון. כי לא תשתחוה לאל אחר כי ה' קנא שמו אל קנא הוא...' (לד, יג-יד והשווה שמ' כ, ה). והעם אכן עזב ברית זו (מל"א יט, י); תחת להרוס את מזבחות האלילים הרסו, לדברי אליהו, את מזבחות ה' (שם) ואף השתחוו לבעל (פס' יח), למרות האיסור המפורש להשתחוות לאל אחר. על כך קינא אליהו ל'אל קנא', לה' (מל"א יט, י).
ישראל חטא ועזב את הברית, אשר נכרתה עמו לאחר שה' מחל לו על חטא העגל, אך אליהו לא נהג כמשה. הוא שהכריז על חטאי ישראל, על קנאת ה', והוא שקרא, בדברי הנקם אשר ביטא בחורב, להרג בני ישראל בחרב. על רקע הפרקים לב-לד בספר שמות, על רקע מנהגו של משה, מתבררת סטייתו של אליהו מדרך ייעודו, ממילוי שליחותו.

להגשה –
ההשוואה בין משה ואליהו מטרתה להאיר את דמותם של הנביאים הללו.על סמך נקודות הדמיון ונקודות השוני, מה תורמת ההשוואה הזו בין שני הנביאים, וכיצד היא מאירה ביתר שאת את דמותו של אליהו ופועלו?

הגב בבלוג -

מהי מטרת השאלה הריטורית בפי אלוהים "מה לך פה אליהו?"