יום ראשון, 10 בינואר 2010

פרק י"ז סיפורי הניסים

דף עבודה שני -
הנושא : הכנתו של אליהו לתפקיד הנביא

פרק י"ז
הקדמה- הפרק מציג שלושה סיפורים השונים בתוכנם האחד מהשני אך לכולם מטרה אחת - להכין את אליהו להיות נביא ולהתכונן למאבק הגדול ביותר שלו - המאבק כנגד עבודת הבעל.
למה בעצם מספרים לנו את הסיפורים הללו על אליהו? הרי אם אכן הייתה בצורת העם הוא זה שסבל . מוקד הענינים צריך להיות בתיאור מה שקורה לעם. למה צריך לענין אותנו מה שקורה לנביא?!
אם כל הפרק מספר על אליהו כנראה שיש כאן כוונה נסתרת. מהי?
אחד ההסברים האפשריים הוא שפרק י"ז בא לספר לנו על השינוי שעובר אליהו. במהלך הפרק אלוהים מנסה להעביר את אליהו איזשהו תהליך ולכן טורחים ומספרים לנו את כל הסיפורים האלה עליו.
כזכור עסקנו בכיתה בשתי הגדרות "חינוך" ו"חונכות"
  • חינוך - עיצוב של תודעת האדם, המשנה את אופני חשיבתו. תודעת האדם מושפעת מכל המתרחש בעולמו, ולכן מעוצבת ללא הרף. הגורם המחנך משתמש בכלל זה כדי לשנות באופן מכוון או סטיכי (לא מכוון) את המציאות וכדי לשנות את תודעתו של האדם המחונך.

    חונכות - (אמנם ההגדרה היא מתחום הארגון אבל היא רלוונטית למושג שלנו)
    חונכות היא תמיכה אישית, אינדיבידואלית לאדם אשר מוכן "להניע" את חייו וזקוק לעזרה על מנת לעשות זאת. המטרה היא לזהות את הצרכים החברתיים ולעשות שימוש בקשר אנושי בסיסי ורגיל, כדי לעבוד יחד על השגת המטרה.
העזרו גם במה שדיברנו בכיתה בהקשר לשני המושגים הללו.
נקודות מחשבה/ ודיון בפרק י"ז
את השאלות הרשומות באדום עליכם להגיש - דף העבודה הזה יצורף לדף העבודה הקודם.
  • מדוע העימות בין אליהו לאחאב סובב סביב הגשם או הבצורת?
אליהו בוחר בגשם כהוכחה לעליונות ה'. הבעל, שאחאב עודד את פולחנו בישראל היה אל הפריון האחראי גם על הגשם. לפיכך אם יצליח הבעל להוריד גשם הרי שהוא האל האמיתי, ואם ה' יגרום בצורת הרי שהוא האל האמיתי.
  • אליהו מכריז על הבצורת הכרזה תמוהה במקצת שכן הוא אומר שהבצורת לא תיפסק "כי אם לפי דברי" יש פרשנים הרואים בדברים גאוותנות כאילו הוא רואה עצמו כמחליט על מועד הפסקת הבצורת ולא ה' .בניגוד להם פרשנים אומרים שהוא מצטט מדברי אלוהים "חי ה' ... אם יהיה... טל ומטר" כמו כן הוא אומר " עומד לפני ה'..."
  • בנחל כרית זהו נס כי -הבצורת בכל הארץ. כמו כן העורבים הידועים כלקחנים מעצימה את הנס ומציגה את דמותו כפלאית ומסתורית.
  • בסיפור הנס השני אליהו מעמיד את האשה האלמנה בשלושה נסיונות כדי לדעת שזו האשה שאליה התכוון ' שתכלכל אותו. הסבר כיצד? בעקבות הנסיונות הללו אליהו גומל לה "כד הקמח לא כלתה..."
  • תופעת קרי וכתיב בפסוק 15 (רישמו את התופעה הזו במילון בסוף המחברת שלכם עוד נתקל בתופעה הזו בהקשרים אחרים).קרי וכתיב הוא מושג חשוב במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא. עיקרו הוא ההבדלים בין מסורת וצורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת וצורת הקריאה שלו. לעתים השינוי בין הקרי לכתיב הוא רק באם הקריאה ולעתים השינוי גדול יותר וכולל הוספת מילה שאינה כתובה או השמטת מילה כתובה. תופעה זו מכונה 'קרי ולא כתיב' ו'כתיב ולא קרי' בהתאמה. בספרי התנ"ך המודפסים הנוהג הוא שבמילים השיש הבדל בין צורת הכתיב שלהם לצורת הקרי, ה"כתיב" מופיע בגוף הטקסט (לרוב בהשמטת הניקוד), ואילו ה"קרי" מופיע בשוליים או בגופן שונה (ובליווי ניקוד). מדוע סופרים תיקנו להיא והוא? ומדוע גרסת הכתיב מתאימה יותר למגמת הסופר?
  • בסיפור השלישי- מתרחש משבר אימון בין אליהו לאלמנה מהו ?האישה טוענת במרירות פסוק 17. רלב"ג (ר' לוי בן גרשון 1288 -1344 )מסביר את טענתה: "אמרה זה כי מפני היות אליהו נקי מן החטאים, הנה בהיותו עמה יוכר עוונה, לפי שאינה צדקת כמוהו. ואפשר שאמרה זה מפני שהאיש השלם ידקדק עמו השם יתברך מאד ויענישהו יותר על חטאו ממה שיעניש איש אחר... ולזה יתכן שאם לא היה שם אליהו יהיה השם יתברך מעלים עיניו מחטאיה אך מפני היותו שם ידקדק השם יתברך בכל הנעשה בבית אשר הוא שם, ויהי זה הסיבה להגיע עליה העונש". נסח את טענתה של האשה במילים שלך. כמו כן ענה מהי תפיסת הגמול העולה כאן?
  • השווה (דומה ושונה) בין דברי אליהו בפרק י"ז פסוק 20 במלכים, לבין ספר שמות פרק ה פסוקים 22 -23. כאמור מכל השוואה עולה מסקנה. מהי המסקנה העולה מההשוואה לגבי תיפקודו של אליהו כנביא?
  • כיצד לדעתך כל אחד מהסיפורים הללו מכינים את אליהו לתפקידו כנביא על העם? התייחס בתשובתך בין היתר ל: קשר עם העולם, מידת האיכפתיות ,האקטיביות הניסית . את פסקת הכתיבה העלה בבבלוג (תגובות)









12 תגובות:

  1. התייחסות לכל אחד מהסיפורים :
    א) אליהו בנחל כרית - בכל הארץ ישנה בצורת, ולאליהו יש מספיק בשר, מים ולחם. בנוסף, העורבים, שנחשבים לחיות אגואיסטיות, מוותרות לאליהו על המזון שלהם - על הלחם והבשר.
    סיפור זה מכין את אליהו לרמת כוחו של ה', לכל הדברים המופלאים והלא אפשריים שה' יכול להשיג. בנוסף, אירוע זה גם מכין את אליהו לכך שה' רואה בו כאדם מיוחד - ה' עוזר לו לעבור את הבצורת, ומעניק לו את כל הניסים הללו כדי שהוא ישרוד. לאליהו, בתור נביא ובתור איש האלוהים, יש קשר עם העולם - עם הצומח והחי. אירוע זה מוכיח לו שבעזרת ה', הוא יכול להיות קשור לכל החיים שמסביבו (עובדה חשובה בתפקידו כנביא, שחוזה את העתיד ומקבל נבואות מה').
    ב) בסיפור הנס השלישי (החזרת חייו לבנה של האישה האלמנה), אנו רואים את מידת האכפתיות הגדולה של אליהו, ומידת הרגישות שלו. לאליהו אכפת מחייו של בנה של האלמנה, כיוון ששניהם היו חפים מפשע, ועונש זה לא הגיע לאף אחד מהם. הרגש הזה של אליהו, הניסיון שלו לשנות את מצב הדברים ולהחזיר לבן האלמנה את חייו, מראים לנו על טוב לבו של אליהו, ועל רמת הצדק של אליהו - פן חשוב אצל נביאים.
    ג) סיפור הנס השני (אפיית הלחם וחלוקתו) מכין את אליהו לתפקידו כנביא דרך הסתכלות והתבוננות במידת האמונה של אנשים בה', ובאיש האלוהים : התמודדות זו מלמדת אותו ומכינה אותו לעתיד, ומעמידה בפניו שאלות : האם יצטרך וכיצד יוכל לשנות / לשפר את מידת האמונה של בני ישראל בה'? האם אמונת העם בה' היא מעטה מידי? באיזה אופן יוכל לחזק את אמונתם, ולגרום להם להאמין באופן מוחלט באלוהיהם, ולא לפקפק בו יותר לעולם - ובכך, למנוע מהם להאמין באלילים אחרים?

    (שיר מנס)

    השבמחק
  2. כל אחד מהסיפורים הללו מכינים את אליהו לתפקיד כנביא על העם מכמה בחינות ותכונות החשובות לנביא:

    קשר עם העולם-שלושת הסיפוריפ לא התחרשו בארץ ישראל, בין בני ישראל. הם התרחשו מחוצה לה, ובסיפור מעורבת אישה גוייה-אליהו לא נשאר רק בארץ ישראל, מפתח קשרים עם מקומות/אנשים שונים, מקומות/אנשים אחרים בעולם ויוצר לו ולתפקידו שם עולמי.בכך הוא מגדיל את התועלת שבתפקידו ומרחיב את יכולותיו.

    מידת האכפתיות-אליהו יוצר קשר עם האישה האלמנה ונהיה תלוי בה. בעקבות כך הוא לומד להעריך את עזרתו של האחר ומפתח מצפון-הוא מרגיש כפוי טובה כאשר בנה נהיה חולה, מרגיש שבעל העובדה שהיא עזרה ודאגה לו, עליו "להחזיר" לה, להכיר לה תודה לה בצורה כלשהי גם כן.
    אליהו לומד לתקשר עם סביבתו בצורה אלתרואיסטית, בנוסך, הוא מפתח חוש חברי/חברתי.

    האקטיביות הניסית- אליהו למד בתהליך לתקשר עם אלוהים ולהפיק באמצעותו מעשי ניסים-
    בתחילה הנס היה פסיבי-העורבים הביאו לו את האוכל.
    לאחר מכן הוא הכריז על נס שעומד להתרחש "כד הקמח לא תכלה...".
    בהמשך הצליח להחיות את בנה המת של האלמנה-מידת אקטיביות ניסית גדולה מאוד.

    השבמחק
  3. כל אחד מהסיפורי הניסים בפרק י"ז מכינים את אליהו לתפקידו כנביא על העם.
    בסיפור הראשון נעשה נס על אליהו (העורבים כלכלו אותו והיה בנוכחות מים בזמן בצורת). נס זה מכין את אליהו לתפקידו כנביא על העם בכך שיאמין בכוחותיו של ה'- אליהו פאסיבי בנס זה.
    בשני הסיפורים הבאים, הניסים נעשו על אנשים אחרים בזכות אליהו- על האלמנה (נענתה למצוות אליהו ולא חסרו לה מצרכים כל הבצורת) ועל הילד (כאשר הילד מת וה' שמע בקול אליהו והחזירו לחיים). הניסים הללו מכינים את אליהו לתפקידו בכך שבנס השני (על האלמנה) אליהו הוא האקטיבי (ולא ה'), נראה כי אליהו עשה את הנס ולכן הדבר מכין את אליהו בכך שה' מראה לאליהו את יכולת הנסית שיש לו והכוח שיש לו. הנס השלישי (החייאת הבן) מראה את מידת האכפתיות של אליהו כלפי הסביבה שלו- הוא מתפלל ומתחנן לה' בהצלת בן האלמנה הנדיבה כלפיו. גם בנס זה אליהו הוא האקטיבי.
    כל סדרת החונכות שערך ה' לאליהו מכינה את אליהו לתפקידו בכך שמגלה לו את כוחותיו, מעלה בו בטחון עצמי וכן מראה על המוכנות שלו לתפקידו (אכפתיות מהסביבה, על מנת שיהיה איכפת לו ממצב העם) ועל כך שהוא ראוי לקבל את התפקיד (בוטח בה'- לאחר מות הבן הוא מתפלל לה' כדי שישמע שהוא ישמע לדבריו, כפי שה' קיווה שינהג).

    השבמחק
  4. לפי דעתי כל אחד מהסיפורים הללו מכינים את אליהו לתפקידו כנביא על העם.
    בסיפור הראשון אלוהים מכין את אליהו לרמת כוחו של אלוהים, אלוהים עושה ניסים כגון:
    העורבים שמאכילים את אליהו, זה לא דבר טבעי מפני ש בדרך כלל עורבים לא חולקים את רכושם, והנחל שנמצא באמצע הבצורת.
    בסיפור השני, אלוהים מכוון את אליהו על מידת האמונה של אנשים(כאשר הוא אומר לאשה לתת לה מלחמה ובתמורה אלוהים ידאג לה.)
    ובסיפור השלישי אנחנו רואים את מידת האיכפתיות של אליהו, אליהו דואג לבן של האשה שעזרה לו, ולכן אליהו מבקש מאלוהים שיציל אותו.
    מידת האיכפתיות חשובה להתפתחותו של נביא, מפני שהאירפתיות היא אחת מהתכונות המרכזיות של הנביא.

    השבמחק
  5. ענת שלום,
    לדעתי הסיפור הראשון מראה התבודדות של אליהו , התבודדות שבאה מטעם הקב"ה , אולי על מנת לגרום לו להתרכז במטרתו , להיות אובייקטיבי ולהבין את דרכו .
    הסיפור השני בא אולי כדי לתת לאליהו ביטחון בעצמו . ברגע שיש לו סמכות שכזו על האישה , וברגע שהיא טוענת כלפיו שהוא איש האלוהים , זה יכול להעלות לו את הביטחון ולגרום לו להתחזק.
    הסיפור השלישי , על מות בן האלמנה , יכול להראות לאליהו את זה שיש מישהו מאחוריו - הקב"ה כמובן . כלומר , אם הקב"ה איתו , ומקשיב לתפילותיו אפילו לתפילה מוקצנת שכזו של החייאת המת , יש לו תמיכה רוחנית והוא יכול להרגיש את עצמו נביא באמת .

    השבמחק
  6. הסיפורים הללו מכינים את אליהו לתפקידו כנביא על העם משני היבטים:
    1.אישי:הוא גילה את הכוחות הטמונים בו וכאשר הוא חולל ניסים התחזק לו הביטחון והוא ניהיה בעצם מודע לכוחותיו של ה'

    2.חברתי:אליהו הראה כי הוא אדם אכפתי ומתחשב בכך שכאשר בנה של האישה שכילכלה אותו מת הוא נתן את כולו על מנת לעזור לה (הוא הראה יכולת לגשר בן בני העם הפשוטים לה)

    דרור מנדיל

    השבמחק
  7. לא הבנתי את השאלה שהיה עלינו להעלות לבלוג, כלומר לא הבנתי את המוטיבים אליהם התייחסת. למה התכוונת ב"קשר עם העולם, מידת איכפתיות ואקטיביות ניסית"?

    היה קצת קשה להבין... תוכלי בבקשה לעבור על זה בשיעור מחר?

    השבמחק
  8. הסיפור הראשון מכין את אליהו לתפקידו כנביא מפני שאנו רואים שהנס הראשון נגרם כדבר פלאי שרק ה' היה יכול להגשימה ולכן זה מראה לו שה' תמיד איתו ושהוא תמיד משגיך עליו,כמו כן בנס הראשון אליהו לא בא במגע עם שאר האנשים והוא לא רואה את סבלם לכן כאשר ה' מכליט שהוא מוכן אליהו פועל כ "רוח" חדשה שמשנה את הדברים (מכיוון שלא הייתה לו הזדמנות להסתגל אליהם )
    בסיפור השני אנו רואים שהנס הוא שכד הכמח לא נגמר, דבר זה לפי דעתי מכין אותו להיות נביא על ישראל בכך שהאנשים שבסביבה ילמדו להעריך את כוחו ואת האכפתיות שלו, אני חושבת כך מפני סיפורים כאלו עוברים מהר מאוזן לאוזן ובאותה תקופה זה בטח לא היה נהוג שאיש זר באלגור עם אישה ולדרוש ממנה שתכלכל אותו , כמו כן כאשר כד הכמח שב והתמלא ראו האנשים שאליהו מחזיר כמו שהוא לוכח , ושהוא לא דורש דברים שעליהם הוא לא יתן תמורה
    הנס השלישי מכין אותו לתפקידו בכך שהוא נותן לו להבין כמה הואיכול להיות מועיל לחברה וכמה הוא יכול לעזור אם הוא יקדיש את עצמו לגמרי לעניין האלוהית ולחיי עבודת הנביאות לעם.

    השבמחק
  9. לדעתי, הסיפורים הללו מכינים את אליהו לתפקיד הנביא על העם כיון שהם מעידים על התכונות הנדרשות מנביא הקיימות אצל אליהו.
    סיפור האלמנה והעונש שניתן לבנה מעיד על מידת האכפתיות של אליהו, כיון שהיה חרד לשלום הילד ואמו ועשה כל שביכולתו על מנת להצילו. תכונה זו - האכפתיות והדאגה לבני העם - צריכה להימצא אצל נביא. כמו כן,סיפור זה מעיד על קשר הדוק שנוצר בין אליהו לבין האישה, דבר הנדרש מכל נביא ומנהיג- היכולת לצור קשרים עם בני העם.
    בפרק זה אנו עדים לשלושה ניסים, בהם אליהו נתגלה כבעל יכולת ניסית. היכולת שלו לחולל ניסים היא תכונה הכרחית הנדרשת מנביא. אנו רואים את יכולתו העל-טבעית של אליהו להחיות מחדש את בנה של האלמנה ולגרום לכך שכד הקמח לא יאזל.
    לסיכום, האכפתיות והדאגה, יכולת יצירת הקשר עם בני העם והיכולת הניסית הטמונים באליהו מעידים על התאמתו להיות נביא על העם, שכן תכונות אלו הן חלק מהתכונות האמורות להימצא אצל נביא.

    השבמחק
  10. שמחתי לקרוא את תגובותיכם והתייחסותכם לשאלה המרכזית שדברנו בשיעור. כדאי לחשוב על תפקיד הנביא כפי שהוא אמור להיות וכיצד כל אחד מהסיפורים משרת את מטרתו של אלוהים. חסרה לי ההתייחסות שלכם להגדרה שעבדנו עליה בכיתה לגבי חינוך או חונכות.
    דברים מענינים היו אלה של הדר. בהתייחסותה היא התמקדה באליהו ופחות באלוהים. על כל הדברים הללו נדבר מחר בשיעור. שוב תודה לילה טוב

    השבמחק
  11. כל אחד מהסיפורים הללו מכינים את אליהו לתפקידו כנביא על העם בכך ש: בסיפור בנחל כרית, ה' מראה לאליהו כמה כוח יש לו בכך שבזמן שבכל הארץ יש בצורת- ה' יכול לספק לאליהו בשר לחם ושתייה. בנוסף מי שמביא לו את המזון הם דווקא העורבים -דבר מפתיע כיוון שעורב היא בעל חיים אגואיסט ובזמן בצורת (ובכל זמן אחר) עורב לא היה נותן לאחרים את מזונו. בסיפור זה ה' רוצה להעביר לאליהו את המסר שהוא אדם חשוב ומיוחד ולכן יש לתת לו מזון ושתייה כאשר יש בצורת בארץ-דבר המספק לו לשרוד. כאשר אליהו מחייה את בנה של האישה האלמנה, בכך שהוא מתפלל ומתחנן לה', זה מראה שרמת האכפתיות של אליהו היא גבוהה, כיוון שאכפת לו מחייו של בנה של האישה האלמנה, והוא אפילו מתפלל ומתחנן לה' שייתן לנער את החיים בחזרה. ניתן לראות זאת גם צורה כזאת שאליהו מאמין בצדק ושזה לא נכון להרוג את הילד מפני שהוריו חטאו. (הוא חף פשע). נקודת הראות של אליהו זה נראה כאילו שבזכותו הנער חזר לחיים- אליהו פעל למען כך. אליהו לומד מכך שיש לו אקטיביות ניסית וכוחות משל עצמו. (למרות שבעצם הנער חזר לחיים בזכות ה').
    מכל המקרים האלה אליהו מגלה את רמת האכפתיות שלו, האקטיביות הניסית, הכוחות, והביטחון העצמי שלו ומבין שהוא מוכן לתפקיד הנביא של ישראל.

    השבמחק
  12. לפי דעתי הסיפורים מכינים את אליהו להיות נביא טוב, בהתחלה בנס הראשון ה' מראה לאליהו שהוא יכול לעשות הרבה ניסים בשביל שיראה שיש לה' כוח והוא רוצה להראות לאליהו גם שהוא דואג לו,
    אחר כך בנס השני ה' רוצה להראות לאליהו שהוא בוטח בו ושהוא יכול להיות סמכותי,
    והנס השלישי בא להראות לאליהו שהוא יכול לדבר עם ה' ולבקש ממנו דברים וזה מראה לאליהו שיש לו כוח להחליט אפילו על חיים של בן אדם.
    שובל יעקב

    השבמחק