בית עומרי - רקע
בין מלכים א פרק י"ב לפרק ט"ז המחבר מדווח באופן סינכרוני (=בו זמני) על מלכי יהודה וישראל המולכים זה בצד זה.
בממלכת יהודה – רחבעם אחריו מלך אבים בנו תחתיו, ואסא בנו מלך אחריו.
בממלכת ישראל- מלכו ירבעם, נדב בנו של ירבעם תחתיו, בעשא, אלה בנו של בעשא, זמרי, עמרי ,בנו של אחאב.
בממלכת יהודה – מ 930 לפני הספירה תחילת מלכות רחבעם, עד 87- לפני הספירה סיום מלכותו אסא תקופה של 60 שנים, מלכה שושלת רצופה של מלכים מבית דוד, מה שמעיד על יציבותה של ממלכת יהודה.
לעומת זאת ב בממלכת ישראל- מ 930 לפני הספירה תחילת מלכות ירבעם עד 873 לפני הספירה סיום מלכות עמרי תקופה של 57 שנים עלו וירדו שבעה מלכים בני שבטים שונים, דבר המעיד על חוסר השקט השרר בממלכת ישראל.
מלכים א ט"ז 23 – 33 .
עמרי היה מן החשובים במלכי ישראל. הוא ייצב את המדינה לאחר תקופת מהומות והפיכות .השושלת שהקים בית עמרי החזיקה מעמד זמן ארוך יחסית כ50 שנים.
אנו יודעים בימנו שעל אנשים מצליחים וחזקים אנו שומעים גם כאשר הם באים מתרבות שונה.אנשים כאלה מתפרסמים בעולם כולו. כך היה בתקופה הקדומה. פרסום כזה "זכו" עמרי ואחאב בנו המולך תחתיו.
בממלכת יהודה – רחבעם אחריו מלך אבים בנו תחתיו, ואסא בנו מלך אחריו.
בממלכת ישראל- מלכו ירבעם, נדב בנו של ירבעם תחתיו, בעשא, אלה בנו של בעשא, זמרי, עמרי ,בנו של אחאב.
בממלכת יהודה – מ 930 לפני הספירה תחילת מלכות רחבעם, עד 87- לפני הספירה סיום מלכותו אסא תקופה של 60 שנים, מלכה שושלת רצופה של מלכים מבית דוד, מה שמעיד על יציבותה של ממלכת יהודה.
לעומת זאת ב בממלכת ישראל- מ 930 לפני הספירה תחילת מלכות ירבעם עד 873 לפני הספירה סיום מלכות עמרי תקופה של 57 שנים עלו וירדו שבעה מלכים בני שבטים שונים, דבר המעיד על חוסר השקט השרר בממלכת ישראל.
מלכים א ט"ז 23 – 33 .
עמרי היה מן החשובים במלכי ישראל. הוא ייצב את המדינה לאחר תקופת מהומות והפיכות .השושלת שהקים בית עמרי החזיקה מעמד זמן ארוך יחסית כ50 שנים.
אנו יודעים בימנו שעל אנשים מצליחים וחזקים אנו שומעים גם כאשר הם באים מתרבות שונה.אנשים כאלה מתפרסמים בעולם כולו. כך היה בתקופה הקדומה. פרסום כזה "זכו" עמרי ואחאב בנו המולך תחתיו.
דף עבודה ראשון
הנושא: מקורות חוץ מקראיים מצבת מישע וקרב קרקר
קרא את שני המקורות המופיעים להלן וענה על השאלות המצורפות
מקור חוץ מקראי ראשון
מצבת מישע = תעודה חיצונית זוהי כתובת מואבית שכתב מישע מלך מואב לאחר ניצחון צבאי והצלחות כלכליות במאה התשיעית לפני הספירה, בתקופת אחאב מלך ישראל. בכתובת נזכרים אחאב ואביו עמרי.את הכתובת הקדיש מישע לכמוש אלוהיו. המצבה נתגלתה במואב (ממזרח לירדן, בשנת 1868 על ידי בדואים.היא עשויה אבן בזלת בלתי מסותתת. גובה כמטר ורוחבה כ- 60 ס"מ.
מצבת מישע = תעודה חיצונית זוהי כתובת מואבית שכתב מישע מלך מואב לאחר ניצחון צבאי והצלחות כלכליות במאה התשיעית לפני הספירה, בתקופת אחאב מלך ישראל. בכתובת נזכרים אחאב ואביו עמרי.את הכתובת הקדיש מישע לכמוש אלוהיו. המצבה נתגלתה במואב (ממזרח לירדן, בשנת 1868 על ידי בדואים.היא עשויה אבן בזלת בלתי מסותתת. גובה כמטר ורוחבה כ- 60 ס"מ.
תרגום מצבת מישע
(הדברים שהובאו כאן הם בחלקם ,רק החלק הרלוונטי לממלכת ישראל)
אנוכי מישע בן כמוש[ית] ... מלך מואב, הדיבוני.אבי מלך על מואב שלושים שנה ואנוכי מלכתי אחר אבי.ובניתי את הבמה הזאת לכמוש (בעיר) קרחה במת ישע.כי הושיעני מכל המלכים וכי הראני (בנפול) כל שנאי.עמרי מלך ישראל עינה את מואב ימים רבים, כי כעס כמוש על ארצו.והחליפו בנו ואמר גם הוא : "אענה את מואב".בימי אמר כדבר וראיתי אותו (במפלתו) ובביתו (במפלת ביתו).וישראל אבוד אבד לעולמים. וירש עמרי את ארץ מידבא.וישב בה בימיו ובחצי ימי בנו ארבעים שנה.
השאלות:
1. מדוע מישע בנה את המצבה?
2. לפי הכתובת, מה עומרי עשה?
3. עיינו במל"א ט"ז 23 -28. תיאור זה אינו מתאים לתיאור המקראי על עומרי. הסבר מה אינו תואם בין שני המקורות המקראי והחוץ מקראי. כמו כן כיצד התיאור השונה יכול להסביר את מגמתו של העורך הדויטורנומיסטי של ספר מלכים?
1. מדוע מישע בנה את המצבה?
2. לפי הכתובת, מה עומרי עשה?
3. עיינו במל"א ט"ז 23 -28. תיאור זה אינו מתאים לתיאור המקראי על עומרי. הסבר מה אינו תואם בין שני המקורות המקראי והחוץ מקראי. כמו כן כיצד התיאור השונה יכול להסביר את מגמתו של העורך הדויטורנומיסטי של ספר מלכים?
מקור חוץ מקראי שני
קרב קרקר או המונולית מכורח'
קרב קרקר התרחש בשנת 853 לפנה"ס, ליד העיר קרקר שבצפון מערב סוריה של היום. השתתפו בו שלמנאסר השלישי וברית של 12 מלכים מקומיים שקיוו להדוף את התרחבות האימפריה האשורית לכיוון מערב. נהוג לזהות את תל קרקור שנמצא בעמק הנהר אורנטוס במערב סוריה עם העיר קרקר העתיקה.
הקרב מתואר באובליסק השחור ובמונולית מכורח. באחרון מספר שלמנאסר כיצד יצא מנינוה ביום ה-14 לחודש איירו, חצה את הפרת והחידקל, אסף מס ממספר ערים, החשובה שבהן חאלב. אחר חאלב נתקל בהתנגדות ראשונית מצד מלך חמת, אירחולני, אך נצחו. משם המשיך דרומה לעיר קרקר. בחצותו אותה, פגש בקואליציה של 12 המלכים. שלמנאסר תיאר את הקרב כך:
קרב קרקר התרחש בשנת 853 לפנה"ס, ליד העיר קרקר שבצפון מערב סוריה של היום. השתתפו בו שלמנאסר השלישי וברית של 12 מלכים מקומיים שקיוו להדוף את התרחבות האימפריה האשורית לכיוון מערב. נהוג לזהות את תל קרקור שנמצא בעמק הנהר אורנטוס במערב סוריה עם העיר קרקר העתיקה.
הקרב מתואר באובליסק השחור ובמונולית מכורח. באחרון מספר שלמנאסר כיצד יצא מנינוה ביום ה-14 לחודש איירו, חצה את הפרת והחידקל, אסף מס ממספר ערים, החשובה שבהן חאלב. אחר חאלב נתקל בהתנגדות ראשונית מצד מלך חמת, אירחולני, אך נצחו. משם המשיך דרומה לעיר קרקר. בחצותו אותה, פגש בקואליציה של 12 המלכים. שלמנאסר תיאר את הקרב כך:
· "לחמתי איתם בכוח הרם שנתן לי האל אשור, בכלי הנשק האדירים שנתן לי האל נרגל...הנחלתי להם מפלה...הכיתי בחרב 14,000 בלוחמיהם...הפלתי עליהם סופה. השלכתי את גוויותיהם ומלאתי את פני המישור...(שהיה) צר מידי לתת לנשמותיהם לרדת לשאול"
· "במצוות אשור, האדון הרם, אדוני, איתם עשיתי מלחמה. הרס בהם שרעתי. מרכבותיהם, כרכרות מלחמתם, מכשירי מלחמתם לקחתי מהם. 20,500 מלוחמיהם עם חצים הרגתי"
למרות הכתוב במקורות, ככל הנראה מלך אשור לא הצליח לנצח את הברית, עניין זה בא לידי ביטוי בכך שלאחר הקרב הוא חזר לארצו ולא המשיך במסע כיבושיו (שהתחדש רק 4 שנים מאוחר יותר).
המונולית מכורח מתאר את סדר גודל הכוחות:
1. בן הדד (קרוי בכתובת בשם הדדעזר) מארם דמשק עם 1,200 מרכבות, 1,200 פרשים ו-20 אלף רגלים.
2. אירחולני מחמת עם 700 מרכבות, 700 פרשים ועשרת אלפים רגלים.
3. אחאב מממלכת ישראל עם 2,000 מרכבות ו-10 אלף רגלים.
4. מלך גבל עם 500 רגלים.
5. מלך מצרים עם אלף רגלים.
6. מלך ערקה עם 10 מרכבות ועשרת אלפים רגלים.
7. מתן-בעל מארווד עם 200 רגלים.
8. מלך אוסנו עם 200 רגלים.
9. אדון-בעל משיאנה עם 30 מרכבות ואלף (או עשרת אלפים) רגלים.
10. גינדיבו הערבי עם אלף גמלים.
11. בעשא 'בן רחוב' מהר אמנה.
סה"כ 3,940 מרכבות, 1,900 פרשים, 1,000 גמלים וכ-53 אלף רגלים. המקורות העתיקים נוטים להפריז במספרים וככל הנראה מספר הלוחמים והמרכבות קטן יותר.
כפי שניתן לראות הברית כללה 11 מלכים ולא 12 כפי שנכתב במונולית מכורח, אך הסיבה לכך אינה ידועה. ייתכן שהסופר האשורי החליט לעגל את המספר, אך כאמור הסיבה אינה ידועה.
לקרב זה היו שתי השפעות:
· התפשטותה של אשור למערב נבלמה למשך מאה שנה לערך (רק בשנת 732 לפנה"ס הצליח תגלת פלאסר השלישי לכבוש את דמשק).
· לראשונה נטשו מדינות האזור את המריבות ביניהן והתאחדו כדי להתנגד לכיבוש האשורי. ברית זו לא נמשכה זמן רב וכעבור שנתיים נערכה מלחמת רמות גלעד בה מצא אחאב את מותו.
· "במצוות אשור, האדון הרם, אדוני, איתם עשיתי מלחמה. הרס בהם שרעתי. מרכבותיהם, כרכרות מלחמתם, מכשירי מלחמתם לקחתי מהם. 20,500 מלוחמיהם עם חצים הרגתי"
למרות הכתוב במקורות, ככל הנראה מלך אשור לא הצליח לנצח את הברית, עניין זה בא לידי ביטוי בכך שלאחר הקרב הוא חזר לארצו ולא המשיך במסע כיבושיו (שהתחדש רק 4 שנים מאוחר יותר).
המונולית מכורח מתאר את סדר גודל הכוחות:
1. בן הדד (קרוי בכתובת בשם הדדעזר) מארם דמשק עם 1,200 מרכבות, 1,200 פרשים ו-20 אלף רגלים.
2. אירחולני מחמת עם 700 מרכבות, 700 פרשים ועשרת אלפים רגלים.
3. אחאב מממלכת ישראל עם 2,000 מרכבות ו-10 אלף רגלים.
4. מלך גבל עם 500 רגלים.
5. מלך מצרים עם אלף רגלים.
6. מלך ערקה עם 10 מרכבות ועשרת אלפים רגלים.
7. מתן-בעל מארווד עם 200 רגלים.
8. מלך אוסנו עם 200 רגלים.
9. אדון-בעל משיאנה עם 30 מרכבות ואלף (או עשרת אלפים) רגלים.
10. גינדיבו הערבי עם אלף גמלים.
11. בעשא 'בן רחוב' מהר אמנה.
סה"כ 3,940 מרכבות, 1,900 פרשים, 1,000 גמלים וכ-53 אלף רגלים. המקורות העתיקים נוטים להפריז במספרים וככל הנראה מספר הלוחמים והמרכבות קטן יותר.
כפי שניתן לראות הברית כללה 11 מלכים ולא 12 כפי שנכתב במונולית מכורח, אך הסיבה לכך אינה ידועה. ייתכן שהסופר האשורי החליט לעגל את המספר, אך כאמור הסיבה אינה ידועה.
לקרב זה היו שתי השפעות:
· התפשטותה של אשור למערב נבלמה למשך מאה שנה לערך (רק בשנת 732 לפנה"ס הצליח תגלת פלאסר השלישי לכבוש את דמשק).
· לראשונה נטשו מדינות האזור את המריבות ביניהן והתאחדו כדי להתנגד לכיבוש האשורי. ברית זו לא נמשכה זמן רב וכעבור שנתיים נערכה מלחמת רמות גלעד בה מצא אחאב את מותו.
השאלות:
1. מהי מטרת הברית על פי התעודה האשורית לעיל?
2. מה ניתן ללמוד על עוצמתה הצבאית מדינית והבינלאומית של ישראל מהתעודה הזו?
3. קרב קרקר על פי התעודה הוא אירוע הבינלאומי המשמעותי ביותר בימי אחאב. מדוע אינו מוזכר במקרא? מה ניתן ללמוד מכך על השקפתו המגמתית של המחבר?
ההתנסות בשימוש בבלוג הייתה אחרת. צורת לימוד זו מענינת ושונה. הנושא מעניין גם הוא, והיה נחמד ללמוד על כך שעריכת המקרא סובייקטיבית, וכי ישנם אירועים שלמים שלא מצויינים בתנ''ך. מעניין היה ויהיה לגלות כיצד מיישב העורך את הסתירה המדוברת.
השבמחקרון טלאור.
לא עדיף ללמוד בכיתה? לא משנה מחשב או לא אם זה בבית זה לא טוב לנו.
השבמחקענת שלום,
השבמחקאני חושב שההתנסות בבלוג הייתה חשובה. היא הייתה עוד סוג של עבודה רק בדרך אחרת קצת שונ, יותר ידידות לתלמיד.העבודה הייתה טוב מוסברת טוב והתנסנו בשאלות לטקסטים שעוד לא למדנו, כמו קריאה מודרכת או אנסנים לסיפור שלא למדנו.בנוסף דרך העובדה גם למדתי דברים חדשים שלא ידעתי בעבר!.
תודה רן!
לדעתי ההתנסות בבלוג היא מאוד מקורית, וגם מאוד נוחה. אני אשמח להמשיך ללמוד דרך הבלוג נושאים שונים, אבל אני גם אשמח אם בנוסף נוכל לחדד אותם בכיתה - אני חושבת שיש נושאים שראוי לדבר עליהם ולסכם אותם בכיתה, כיוון שלעיתים קצת קשה ללמוד לבד נושאים חדשים. בנוסף, העבודה בבלוג מלמדת ומרגילה אותנו להתנסות עם אנסינים, שזה דבר טוב מאוד למבחנים בעיקר.
השבמחקענת, אני חושב שהעבודה בבלוג קצת מיותרת כי בכל מקרה אנחנו צריכים להדפיס ולהגיש לך, אז זה לא ממש נחשב דרך עבודה חדשה, אלא עוד שיעורים להגשה.
השבמחקענת, אני חשוב שהעבודה בבלוג קצת מיותרת כי בכל מקרה אנחנו צריכים להגיש לך את זה , אז זה לא ממש נחשב דרך עבודה חדשה, אלא עוד שיעורים להגשה
השבמחקבן קוללי
ענת, אני חושב שהעבודה בבלוג קצת מיותרת כי אנחנו בכל מקרה מגישים לך אותה אז זה לא נחשב ממש דרך עבודה חדשה, אלא עוד שיעורים להגשה.
השבמחקאני חושבת שדף העבודה הייה מנוסח באופן ברור ומובן והייה נחמד ללמוד בדרך שונה אך אני לא חושבת שזה לא משנה עם זה בתוך בלוג או בדפי עבודה מודפסים,ההיתרון של הבלוג הוא חיסכון בדפים ושמירה על איכות הסביבה.
השבמחקהיה נחמד להתנסות בלמידה דרך הבלוג אך לדעתי למידה של דיבור פנים אל מול פנים(בכיתה) עדיפה על שיטה זו
השבמחקדרור מנדיל
לדעתי ההתנסות בבלוג היא מאוד חשובה ומרגילה אותנו לאנסינים.בדרך כלל לדעתי זה יותר נוח לקבל את העבודות בכיתה,אבל לדברים מסויימים גם הבלוג מאוד נוח.
השבמחקאני חושב שלמידה זו דרך הבלוג טובה אך אני מעדיף למידה בשיעור כי אפשר להיעזר בך , ללמוד ולהבין משאלות שנשאלות בכיתה .
השבמחקענת, לפי דעתי מה שעשינו דרך הבלוג היית יכולה לתת לנו את זה כשיעורי בית להגשה. זה לא משנה איפה קראנו את החומר. השיטה של הלימוד בכיתה יותר טובה, משום ששאלות אפשר להפנות אלייך ישירות.
השבמחקאני חושב שהדרך לימוד דרך המחשב יותר נוחה אבל בגלל שאנחנו צריכים להביא לך את הדפים בכיתה אז זה לא משנה אם תביא לנו את זה כמו דף עבודה בכיתה...
השבמחקאני חושב שהעבודה הייתה ברורה ומנוסחת היטב , היה כיף ללמוד בדרך שונה מהרגיל , אך אני מעדיף לקיים שיעור בכיתה מאשר ללמוד בבלוג.
השבמחקעידן כהן
הלמידה דרך הבלוג היתה התנסות נחמדה אבל אני מעדיפה ללמוד את החומר בכיתה כי אם יש שאלה או טקסט שלא הבנתי אני יכולה לפנות אליך. לעומת זאת בבלוג אם לא הבנתי את הטקסט, והטקסט לא נלקח מהתנ"ך אין לי מקור פירושים להעזר בו..
השבמחקבנוסף אני מסכימה עם דרור וחושבת שהלמידה בכיתה והדיונים על החומר הנלמד יותר מעניינים מאשר לקרוא את החומר במחשב..
ענת,
השבמחקלדעתי זה נחמד להתנסות בדרכים חדשות ללמידה, אך בכל זאת אני חושבת שעדיף ללמוד בכיתה בעיקר אם יש שאלות .
דניאלה ואגט
הצורת למידה שבה אנו רואים את העבודה דרך המחשב ומגישים לך בכתב נראית לי קצת מיותרת מפני שעדיף לנו שהיית נותנת את העבודה בכיתה והיינו עונים עלייה בבית ומגישים לך. אני אשמח אם יהיו דברים יותר מוחשיים (מצגות לדגומה.. )
השבמחקהילה יונה
אני חושב שהלמידה דרך הבלוג יכולה להיות דרך חדשה ומעניינת ללמידה, אך כדי לעשות אותה כזו מומלץ לנסות ולשנות מעט את צורת העבודה, שכן כרגע אנו עושים בדיוק מה שעשינו קודם לכן - מדפיסים ומגישים, אלא שאת החומר אנו לוקחים מהאינטרנט ולא כותבים בכיתה.
השבמחקברק חדד.
אני חושבת שזה לא משנה אם היית נותנת לנו עבודה להגשה או עבודה דרך הבלוג כי זה אותו הדבר, ואני מעדיפה שזה יהיה בכיתה כי ככה אפשר לשאול אותך שאלות.
השבמחקגל בסון
ענת,
השבמחקלדעתי דרך העבודה בבלוג נוחה יותר, אך הגשת העבודה מיותרת כיוון שהיא כמו עבודת בית להגשה, ולא כשיעורים רגילים.
נוי קמחי.
אני חושב שההתנסות בבלוג הייתה חשובה ומעניינת. הנושאים שנלמדו הועברו בדרך קצת שונה וחורגת מה"לימוד היבש". לצד זה, אני חושב שלמידה בכיתה יכולה לתרום הרבה יותר, הן מבחינת האפשרות שלך לענות לשאלות והן מבחינת הבהרת נקודות חשובות (סינון חומר שפחות "חשוב"). בסך הכל אני חושב שזו הייתה חוויה ודרך קצת שונה לראות את פני הדברים.
השבמחקדניאל
ענת,
השבמחקהעבודה דרך המחשב הייתה שונה, זוהי הפעם הראשונה שמורה מנסה לעניין אותנו בדרך שונה- דרך המחשב שכל ילד מחובר אליו ונכנס אליו אבל אם יש עבודה שצריך להגיש ולא היה דיון בינינו בכלל, אלא כל אחד כתב את התשובה שלו שזה כמו עבודה להגשה. לדעתי אם התשובות היו נעשות בדיון באתר מאשר להגיש זה היה יותר מעניין.
ספיר חוזה
ענת, אני חושב שהעבודה בבלוג יכולה להיות מעניינת, אבל כל עוד צריך להגיש לך את העבודות אז עדיף שנקבל את החומר בכיתה.
השבמחקענת, לדעתי כל עוד צריך להגיש לך את העבודות עדיף שנקבל את המקורות בכיתה, כשיתחיל החלק שבו אנחנו עונים במחשב לדעתי הבלוג יכול להיות כלי טוב ללמידה.
השבמחקרוני.טייטלבאום
ענת!
השבמחקאני חושבת שהלמידה דרך המחשב היא טובה אך אנחנו לא מפקים ממנה את המיטב. לדעתי העבודה נעשית בעקר מהאינטרנט ולא מבסיס הידע שלנו.
אני חושב שלמידה דרך המחשב יכולה להיות מעניינת יותר ויותר חדשה, אבל עדיף ללמוד את זה דרך הכיתה כי דרך הכיתה מבינים את זה יותר טוב, וגם בעצם בסוף מגישים לך את העבודה בדף מודפס ולא דרך המחשב אז זה אותו דבר כמו שנקבל דף עבודה.
השבמחקשובל יעקב
הלמידה דרך הבלוג מאוד מאוד מעניינת, מאתגרת וחדשה. לפי דעתי זו דרך טובה ללמוד איך להיעזר ולהשתמש במידע במקורות חוץ-מקראיים.
השבמחקענת, אני חושב שהעבודה בבלוג לא כלכך עוזרת בגלל שגם ככה אנחנו צריכים להגיש לך את זה מודפס אז אין הבדל זה פשוט כמו עבודה להגשה ובנוסף אם יש שאלות לגבי העבודה אין איך לשאול אותך, אז עדיף ללמוד את החומר בכיתה.
השבמחקבר אחדות
אני חושב שלהתנסות בלמידה דרך הבלוג היא דרך מאוד מעניינת אך אני מעדיף למידה דרך הכיתה כדי שנוכל להפנות אלייך שאלות
השבמחקעומרי אטיאס
ענת,
השבמחקלפי דעתי הדרך של למידה דרך הבלוג היא מעניינת אך לפי דעתי הלמידה דרך הכיתה יותר טובה ושם אפשר להפנות אלייך שאלות.
עומרי אטיאס