דף עבודה רביעי
מעמד הר הכרמל
"עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים"
לאחר שהאשים אליהו את אחאב ואת בית אביו כגורמים להבאת הבצורת עקב החדרתה של העבודה הזרה, מציע אליהו לאחאב מסרנה מעשית בלשון פקודה בפסוק 19 הפותחת במילת הסקת מסקנה "ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמישים ונביאי האשרה ארבע מאות אוכלי שולחן איזבל"
מי הם "כל ישראל"? האם זוהי הצעה מעשית לקבץ ממש את כל עם ישראל על הר הכרמל? נראה שהביטוי "כל ישראל" אינו מכוון תמיד לכלל האוכלוסייה, אלא רק לחלק מהעם וכאן הכוונה לנציגי העם ולנבחריו.
מי הם "נביאי הבעל"? כדי להשיב על השאלה זו מן הראוי לברר מיהי האלוהות המכונה באורח סתמי "בעל", שכן השם הפרטי "בעל" מתייחס לכמה אלוהיות. על זיהויו של הבעל חלוקות הדעות. לפי דעה אחת, הבעל בסיפורנו הוא "בעל הכרמל" – אלוהות מקומית שנעבדה באזור הכרמל. לפי דעה אחרת הבעל הוא בעל הדד-אל המטר והגשם האוגריתי. לפי דעה נוספת הבעל הוא "בעל מלקרת"- האל הלאומי של צור וצידון. נראית יותר הדעה האחרונה וזאת משום שלבעל זה ניתן למצוא רמז בפרט ט"ז 31, שלפיו עבד אחאב את הבעל בעקבות נישואיו לאיזבל הצידונית. וכידוע האל הלאומי שלה היה בעל מלקרת. איזבל הייתה מעוניינת לחזק את מעמדה הפוליטי של צידון בישראל, לפיכך החדירה את הפולחן של בעל מלקרת לישראל ומיסדה אותו באמצעות נביאי בעל זה, שהיו גם כוהניו ואותם הביאה מצידון.היא ייחדה להם מעמד מכובד בחצר המלכות, והם נמנו בין אלה הסועדים על שולחנה. הם הטיפו למען פולחן הבעל, והפיצו את פולחנו ברחבי ממלכת ישראל.
"מי הם נביאי האשרה"?האשרה היא אלה כנענית ונחשבה לאם האלים ולבת זוגו של אל, אבי האלים. את נביאי האשרה שהיו גם כוהני האשרה, הביאה איזבל מצידון לשומרון כדי לטפח את פולחן האשרה בישראל. הם נמנו בין אכלי שולחן איזבל, אך לא היו פעילים דיים בהפצת הפולחן הזר כנביאי הבעל, שכן בכל הסיפור נזכר בעיקר הבעל ולא האשרה.
אליהו ציווה לקבץ את נציגי העם ואת נביאי הבעל והאשרה על הכרמל כדי להעמיד במבחן את האמונה בבעל ואת האמונה בה', ולהוכיח לנציגי העם את אפסותו של הבעל לעומת כוחו הבלעדי של ה', כדי שיאמינו בה' לבדו, ואז יוריד להם גשם ותסולק הבצורת.
מהי חשיבותו המיוחדת של הר הכרמל ומדוע בחר אליהו דווקא בו לערוך את מבחן האמונה? הכרמל הוא רכס הרים ובשל גובהו יוחסה לו קדושה פולחנית כמקום משכנם של האלים, כבר מן האלף השלישי לפנה"ס. הפיניקים קראו לראש הכרמל "רישא קדש" =ראש קדוש, והא נחשב למקום קדוש גם לעם ישראל ובמיוחד לנביאי ישראל אליהו ואלישע. למרות קדושתו המיוחדת של ראש הכרמל היה אתר הפולחן הישראלי לה' דווקא בתחתיתו של ההר מעל הקישון, ובו נבנו מזבחות לאלוהי ישראל כבר בתקופת דוד. במתחם הפולחני שבתחתית הכרמל בחר אליהו לערוך מבחן אמונה דווקא, משום שהאתר הפולחני של הבעל היה בקרבה יתרה לאתר הפולחני הישראלי שנהרס וקל היה לו להמחיש להם את אפסותו של הבעל מול כוחו של אלוהי ישראל.
מבחן האמונה הדתית בהר הכרמל פסוקים 20 -40
אליהו מילא אחר הוראות אליהו ושלח שליחים, והם קיבצו את נציגי העם ואת נביאי העבודה הזרה במתחם הפולחני שבתחתיתו של הר הכרמל. וכאן אליהו משתמש בביטוי "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים" הטענה היא לפולחן סינקרטיסטי – פולחן המורכב מעבודת ה' ומעבודת הבעל, ושעל מזבחות הבעל עבדו גם את ה' וגם את הבעל. אליהו מציע להם להכריע: או לעבוד את ה' לבדו או לעבוד את הבעל לבדו. העם משתתק ולא ידע להשיב על הצעת אליהו , והא ממשיך לשטוח את דבריו: " אני נותרתי נביא לה' לבדי, ונביאי הבעל ארבע מאות וחמישים איש"
דברים אלה של אליהו מעלים תמיהה- כיצד יתכן שאמר אליהו כי נותר לבדו הרי לפי הנאמר בפסוקים 4,13, ישנם עוד מאה נביאים שאותם הסתיר עובדיה?
נראה שכוונתו של אליהו בפסוק 22 היא שנותר הנביא היחידי הפעיל והמסוגל להיאבק בציבור למען עבודת ה' ואינו מתכוון לנביאים המסתתרים במערות שקולם לא נשמע. או אשפר שאליהו אינו רוצה להסגיר ולספר על החבאת מאה נביאים על יד עובדיה, כדי שלא ייוודע לאיזבל העלולה לשפוך את דמם.
להגשה ענה על השאלות הבאות :
1.כיצד מתגלית תבונתו של אליהו בהצעתו למבחן האמונה בפסוקים 22 -24?
- כיצד מתגלית תבונתו של אליהו בהצעתו לנביאי הבעל להיות ראשונים בבחירת הפר, בהכנתו לקרבן ובקריאה לאלוהיהם לאש?
- למושגים הבאים יש הקשר אלילי. הסבר כל אחד מהם בהקשרו.(העזר בספר פירוש לספר מלכים)
"ויפסחו על המזבח", "שיח", "שיג לו" ,"דרך לו" , "ישן הוא וייקץ",
"ויתגודדו כמשפטם", " ויתנבאו עד עלות השחר". - השורש ענ"ה הוא פועל מנחה בפסוקים 21 -37. ציין משמעויות שונות של הפועל ואת הקשרם.
לענות בבלוג
מה דעתך על המעשה המוזכר בפסוק 40? כיצד מצטיירת דמותו של אליהו לאור המעשה הזה? האם לפי דעתך המעמד על הכרמל ישיג את מטרתו להחזיר את העם למוטב?
